♤ פרק 20 ♤

4.1K 194 541
                                    

"ליאם, תכיר זה פול, הוא מלצר חדש כאן...".

זה עוד בוקר כמעט שיגרתי אצלי, אני עסוק בלקשור את סינרי בחדר העובדים, עדיין לא מצליח להתרגל לזה שאיימי לא מפטפטת ליידי כמו כול בוקר.
אני מרים את עני כשאני שומע צעדים נכנסים לחדר מלווים בקולו של המנהל שלי מאחל 'בוקר טוב'.
הוא לא לבד, ליידו ניצב בחור מעט גבוה בעל שיער חום בהיר.
אני מופתע מעט כשג'יקוב מוביל אותו אלי.

"שלום, פול"- אני אומר בחיוך מנומס לאחר שאני שומע את דבריו של המנהל שלי.

פול המדובר מחייך חיוך נחמד, חושף שיניים צחורות "שלום"- הוא אומר ואני שומע צליל מבטא כלשהו בקולו אך אני לא מצליח לזהות אותו.

"ליאם"- המנהל שלי מביט בי.
"אני סומך עליך שתלווה אותו היום, תכיר לו את צוות המלצרים ותסביר לו את העבודה..."- הוא אומר.

אני מהנהן, "אין בעיה"- אני אומר.
ג'יקוב תופח על כתפי ואז פונה לרגע לכיוון אחד הארונות הצדדים שבחדר העובדים, שולף משם סינר חדש ומושיט אותו לפול.
הוא תופח על כתפו של פול, מאחל לו בהצלחה, מחייך אלינו ועוזב את חדר העובדים.

אני פונה לפול, מחייך אליו בחברתיות.
"תקשור את הסינר ונתחיל"- אני אומר בעודי סוקר אותו מקרוב.

הוא בערך בגובה שלי, אולי גבוה ממני בסנטימטרים בודדים... כתפיו רחבות מעט יותר משלי, שיערו חום בהיר- תואם עם גוון עיניו, עגיל קטן ומלבני בצבע שחור בעל מסגרת כסופה תלוי על אחת מאוזניו, משתלב בצורה יפה עם קצוות שיערו שמגיעים לאוזנו.
שפתיו בוהקות בצורה שגורמת לי לשער שהוא מורח עליהן משהו...

הוא מהנהן למשמע דברי ופונה לקשור את סינרו.
משום מה הוא לא נראה לי בישן כלל...

אנחנו יוצאים מחדר העובדים ואני ממהר להגיד לו את כול השמות של המלצרים שאנחנו חולפים על פניהם על מנת שיכיר אט אט את הצוות.

כשאנחנו מתקרבים ללובי המסעדה נוצר שקט בנינו.
אני מנסה לחשוב איך להפר את הדממה המביכה אך לפני שאני מספיק לפצות את פי, פול מפר את השקט.

"כמה זמן אתה עובד כאן?"- הוא שואל ואני מייד מזהה את המבטא שלו כבריטי.
"שנה וחצי"- אני עונה והוא מעמעם להבנה.

"אתה בריטי...?"- אני מעיז לשאול.

הוא מחייך חיוך קטן.
"כן"- הוא עונה "עברתי מלונדון לפני שנתיים..."- הוא מסביר.

אני מהנהן להבנה "בן כמה אתה?"- אני שואל.
"תשע עשרה"- הוא עונה.
"כמוני..."- אני ממלמל בחיוך.

אני ממשיך להגיד לו את שאר השמות של המלצרים שממלצרים בלובי, מצביע עליהם ולבסוף אני מוסיף שייש עוד מלצרית בשם איימי אבל היא כרגע בחופשת מחלה בגלל נקע ברגל.

הוא מהנהן, נראה שהוא קולט מהר ואני פונה לקחת הזמנות כדי להסביר לו בצורה מדויקת ומעשית את העבודה כאן.

Close to the dark sideWhere stories live. Discover now