השמיים שנשקפים מבעד לחלון הגדול שבסלון מתחילים להאפיר ולהתכהות, האויר שחודר דרכו מתחיל להיות קריר ואני מצטמרר ממקומי שעל הספא.
אני מפנה את מבטי לאבא שיושב עם לואיס בעודם מנהלים שיחה נמרצת בנוגע למה שמוקרן בטלוויזיה.
עני הדבש הרכות שלו נחות עלי כשאני בוהה בהם ומנסה להבין מה כול כך מרתק אותם.
לואיס חזר מהעבודה רק לפני דקות בודדות, וגם אבא.
זה כול כך מוזר... אף פעם לא ראיתי את לואיס בגיל כזה לייד אבא ועכשו אני רואה שהוא ממש דומה לו, מלבד העניים הירוקות שירש מאמא, תווי פניו בדיוק כמו של אבא ואפילו המבנה גוף החסון שלהם תואם.
לואיס עדיין עם החולצה השחורה עליה מוטבע סמל חברת האבטחה שלו ושל בוב, הבד נמתח על שריריו ואבא בטריקו שחורה ופשוטה ששרווליה הקצרים מתהדקים על זרועותיו החסונות.
הם לא כמוני וכמו אמא, הם כמעט לא סובלים מקור, אמא תמיד דואגת לאבא כשהוא יוצא מהבית בלבוש כזה בחורף, אז הוא לוקח את המעיל על כתפו רק כדי להרגיע אותה.
הוא מכבה את הסיגריה שלו במאפרה שעל השולחן כשאני מביט בו, והוא מנער קלות את ידו לפני ששולח אותה לעורפי ומושך אותי אליו בחיוך קטן.
אמא נוזפת בו כשהוא מעשן בבית והוא תמיד מנחם אותה בנשיקה על הראש שגורמת ללואיס לגלגל עניים.
היא אמורה לחזור בכול רגע והיא תריח את הסיגריות ותנזוף בו שוב.
כף ידו הגדולה מבלגנת את שיערי ואני מצחקק בחוסר שליטה ומנסה להאבק בזרועותיו החזקות כשהוא תופס בי בכוונה.
"תסגור את החלון, מלאך, נהיה קר"- הוא תופח על חזי בחיבה.
"ותלבש עוד חולצה, אתה ואמא מתקררים מהר"- הוא מושך בבד הפיג'מה שלי בעניים דאוגות.
אני מגחך, מצביע על שרווליו הקצרים של לואיס ותופס בזרועו של אבא "איך זה שלך וללואיס אף פעם לא קר, אבא...?"- אני תוהה בתסכול.
"זה השרירים"- לואיס עונה לי במקומו.
"אז אני צריך להתחיל ללכת לחדר כושר ואז אני יהיה חסין קור כמוכם...?"- אני תוהה ולואיס מנופף בידו בביטול.
"אתה עדין מידי, אני לא חושב שאתה יכול לבנות שרירים רציניים בכול מקרה"- הוא מקניט אותי ומחליף מבט משועשע עם אבא.
"אני לא עדין"- אני שולח את רגלי לבעוט בו אבל אבא תופס לי אותה.
"עזוב אותו, לואיס"- הוא נאנח בשעשוע ומחליף איתו מבט.
אני חושב שיכולתי לקנא בקשר שייש ללואיס עם אבא... מאז ומתמיד לואיס היה בוגר ביחס לגילו והוא ואבא נהלו שיחות ארוכות.
"לך תסגור את החלון, מלאך"- הוא מבקש שוב, תופח על ביטני בחיבה ומונע ממריבה להתחיל ביני לבין לואיס.
אני מזדקף ופונה לסגור את החלון.
יש משהו מדכא בצבע השמיים האלא... גם הערב שיורד וגם ענני הגשם האפורים שמכסים אותו... אבל אני אוהב את זה, אני אוהב את החורף כי קר וגשום מידי בשביל לצאת ואבא חוזר מוקדם מהעבודה וכולנו נמצאים ביחד בסלון, מתחממים מהמזגן ואמא אפילו מכינה מרק או תה חם.
YOU ARE READING
Close to the dark side
Vampirgeschichtenליאם - בחור בן 19, מלצר במסעדת יוקרה. יש לו משכורת טובה, רכב ומשפחה חמימה. הוא חיי את חייוו השקטים כפי רצונו, לא נותן לאף אחד לנהל אותו ותמיד שומר על השליטה ביידוו... אליוט - יצור על טבעי בן מעל 700 שנה, קטלני, מסוכן, חזק וחסר רגש... הוא השולט... ה...
