"מה לעזעזל קרה לו!? למה כול המסדרון מריח בדם שלו!?".
הוא שואג ברצחניות וזה מרגיש שהוא גורם לכול קירות הטירה לרעוד.
אני כמעט פורץ בבכי, מצד אחר אני רוצה לרוץ למטה לתוך הזרועות שלו ומצד שני אני רוצה לקבור את עצמי כאן רחוק ממנו עד יעבור זעם.אני שומע קולות חזקים ומלמולים שונים, אני מקווה שהוא לא צועק על אשלי...
לא עוברת דקה ודלת החדר נפתחת בחדות.
"מה לעזעזל קרה!?"- הוא נוהם, יש דאגה ענקית בקול שלו אבל הטון שלו רועם, אפל ורצחני וזה נשמע מאיים כול כך...השתנקות מבוהלת נפלטת מפי תחת השמיכה ואני אוחז בציפה בחוזקה בכפות ידי.
צעדים מהירים מתקרבים אלי, יד חזקה אוחזת בשמיכה ואני מנסה להדק את אחיזתי בבד כדי למנוע מאליוט להסיר אותה אבל זה לא מונע ממנו לתלוש אותה בחדות מגופי.
גל קור מכה בי ואני נשאר מכווץ בפחד על צידי.
עני נתקלות בעניים האפלות שנפערות בדאגה וזעם למראי המפוחד.
המקטורן שלו פתוח על גופו השרירי שמתנשא מעלי, הריח הגברי חודר לאפי והעוצמה הקטלנית שמשודרת ממנו משתלטת על כול החדר.
התגעגעתי אליו כול כך... עם לא הייתי חושש מהתגובה שלו הייתי מתרומם ממזמן, כורך את ידי סביב גופו ולא משחרר."מה למען השם קרה, ליאם...??"- הקול העמוק נוהם בטון יותר נמוך ועמוס דאגה, השימוש שלו בשמי ולא בכינוי הקבוע גורם לי להבין שהוא באמת דואג.
"כ-כלום..."- אני משתנק, נשאר מכווץ כדי שהוא לא יבחין בטעות בנשיכות שאני מסתיר מתחת לבגדים.העניים האפלות צוללות בחדות לשחור מפחיד, השינים שלו נחרקות והוא מקרב לאפו את קצוות השמיכה שאחוזה באגרופו החזק.
הוא שואף אויר בשינים חשוקות, זה נראה כאילו ניביו החדים עומדים להשלף.
"אל תגיד לי שלא קרה כלום, ליאם, אני יכול להריח את הדם שלך על השמיכה..."- הוא מסנן.זו דאגה שבעיניו האפלות, דאגה עוצמתית, עוצמתית מידי שהוא כול כך מפחיד ומאיים עכשו.
השתנקות מבוהלת נפלטת מפי וגופי מתחיל לרעוד, אני לא מצליח להביא את עצמי לענות לאליוט, רק לבהות בו בפחד.עוד מבט אחד מהעניים המסוכנות האלה והוא מעיף את השמיכה לעזעזל, רוכן אלי ותופס במותני.
"לא!"- אני מנסה להתנגד כשכפות ידיו הגדולות תופסות בגופי בחוזקה והופכות אותי על גבי.
התגעגעתי כול כך למגע הזה, הלוואי וזה לא היה כול כך מסובך ולא הייתי צריך לפחד שהוא יראה מה מסתתר מתחת לחולצה...
"ליאם..."- הוא מסנן בהזהרה, העניים שלו דאוגות אבל הקול שלו רועם ועוצמתי כול כך.אני מנסה לברוח מהאחיזה שלו, לפחות שאני יוכל להסביר את עצמי או להכין אותו לפני שהוא יראה את הנשיכות, אבל אליוט לא מאפשר לי להשתולל והוא מהדק את אחיזתו על מותני ולוחץ בדיוק על אחת הנשיכות.
אני צורח בכאב ועיניו האפלות קופאות בשחור מפחיד לפני שהוא מרפה לרגע את ידו כדי לא להכאיב לי אבל אני מנצל את זה כדי למשוך את גופי מעלה ולנסות להתיישב.
זה נכשל כי ידיו החזקות אוחזות באגני ומחזירות אותי בחזרה למקומי מתחתיו.
YOU ARE READING
Close to the dark side
Vampirליאם - בחור בן 19, מלצר במסעדת יוקרה. יש לו משכורת טובה, רכב ומשפחה חמימה. הוא חיי את חייוו השקטים כפי רצונו, לא נותן לאף אחד לנהל אותו ותמיד שומר על השליטה ביידוו... אליוט - יצור על טבעי בן מעל 700 שנה, קטלני, מסוכן, חזק וחסר רגש... הוא השולט... ה...