אהבה או מציאות?? (boyxboy)

פרק 26

פרק 26

(אני אכתוב מתי שנקודת המבט תעבור לניק)
"נו...איך הייתה הפעם הראשונה שלך?" אני שואל את ניק כשהרכבת מתחילה לעצור בהדרגה.
"ש-שקית... איפה השקיות האלה?.... תורידו אותי מהמתקן הזה..." ניק אומר בזמן שהוא לופת את בטנו ביד אחת וחוסם את פיו באחרת.
אני מחייך חיוך קל ומתחיל להרים את החגורה.

אנחנו יורדים מהמתקן וניר ישר רץ לאזור השירותים. אני נאנח ומתחיל לרוץ קלות אחריו.
"...אני הולך להקיא..." ניק אומר בזמן שהוא מכופף מול האסלה.
"טוב אז תקיא. זה יגרום לך להרגיש יותר טוב... לא ידעתי שיש לך בחילה ממתקנים כאלה... סליחה" אני אומר, מרגיש לחלוטין אשם. הייתי צריך לברר יותר לפני.
"זה בסדר... זאת לא אשמתך... אני גם לא ידעתי..." ניק אומר לי ואז אחרי כמה שניות מוסיף: "אני הולך למות..." ומתכופף יותר לעבר האסלה.
אני מלטף קלות את גבו, ומתסכל עליו מאחור. אם כך הוא מרגיש אחרי רכבת הרים מעניין איך הוא ירגיש אחרי שהוא ישתכר בפעם הראשונה.

"אתה בטוח שאתה רוצה להמשיך??" אני שואל את ניק כשאנחנו בדרך למתקן הבא.
"כן, אני בסדר. גם לא הקאתי בסוף אז אני בסדר... וגם הבטחתי לך שאני אלך איתך היום..." ניק אומר מובך.
"אתה לא צריך להכריח את עצמך... אני יכול ללות אותך הביתה אם אתה רוצה..." אני אומר, מסתכל על ניק, מוודא שבאמת הכול בסדר.
"זה בסדר, באמת. אני מרגיש טוב יותר. אני יכול להמשיך" ניק אומר עם מבט נחוש על פניו ואני נאנח, מרגיש שאין לי ברירה אלא להסכים.

נקודת מבט ניק

כבר ציינתי שאני שונא רכבות הרים? לא? טוב כי רק היום גיליתי. אני לא מאמין שדבר כזה מפחיד קיים בעולם, ועוד בכל כך הרבה סוגים שונים!! דניאל אפילו צחק עליי כשצרחתי במתקן רכבת הרים שנחשב לתינוקות מבחינתו. אני לא מאמין שאפילו הסכמתי להמשיך עם זה, כאילו אין משהו אחר לעשות חוץ מרכבות הרים בלונה פארק?!

"בוא...בוא נעצור שנייה..." אני מתנשף מבחילה שהולך ועולה בתוכי ואומר לדניאל לעצור בזמן שאני שם יד אחת על ברכי ויד אחת על חזי.
"לעצור? אבל בקושי התחלנו, ויש עוד הרבה לראות!" דניאל אומר ומסתכל מסביב, כאילו הוא מחפש את המתקן הבא שיתעלל בי.
"רק...רק לחמש דקות" אני אומר והיד שעל חזי עוברת אל פי, למנוע ממני להקיא.
"בסדר אבל לא יותר" דניאל אומר מצוברח והולך לכיוון מתחם האוכל, איפה שנמצאים הספסלים.

"עכשיו כשחושבים על זה הייתי צריך לנסות את הטעם הזה ולא את הטעם השני" דניאל אומר בין ביסים גדולים של המבורגר, בזמן שאני פשוט מסתכל עליו.
"אה כן? אז למה עמדנו בפקק בתור חצי שעה שאתה יצרת?!" אני אומר בהתחכמות ומביט בו מחכה לתשובה, אבל דניאל כאילו ולא שמע אותי וממשיך להתרכז בהמבורגר האקסטרה לארג' שלו.

"אז עכשיו בוא נלך למתקן הזה!!!" דניאל מחזיק בידי ואומר, מצביע לכיוון מתקן שנראה כאילו כמו קרוסלה שתלויות ממנה נדנדות.
" אתה הרגע אכלת!! אתה בטוח תקיא!!!" אני אומר עליו ומסתכל על הפרצוף שלו, מנסה לתפוס את תשומת הלב שלו אליי במקום אל הנדנדות ההן.
"כן טוב אני לא כמוך, אני חזק אז אני בטוח לא אחטוף בחילה!" דניאל אומר נחוש והולך לעבר המתקן, כשהוא גורר אותי מאחוריו ואני מתלונן כל הדרך אליו.

"אתה זוכר מה אמרת? אני אמרתי לך, אבל אתה - לא אני לא אחטוף בחילה..." אני אומר בזמן שאני טופח קלות על גבו של דניאל בשירותי הבנים.
"לא אמרתי שום דבר כזה..." דניאל אומר וכמעט מקיא, תופס את ידי בפעולה זו.
"תלמד מהניסיון שלי ותקשיב לי. הייתה לי בחילה לפני חצי שעה, יש לי ניסיון, אז למה אתה לא מקשיב?" אני אומר.
"ניסיון של מתקן וחצי לא מספיק..." דניאל אומר ונשען על האסלה, מותש בבירור.
"היי! אלה היו שניים בבירור!!" אני אומר ומתווכח איתו.
"...אתה ירדת באמצע המתקן השני..." הוא אומר ומסתכל עליי, כאילו לא מאמין שאמרתי דבר כזה.
"ז-זה גם נחשב!!! אם ירדתי באמצע זה לא אומר שלא עשיתי אותו!!!" אני אומר ומסתכל על דניאל, שנראה שכבר איבד פוקוס.
"כן טוב אני חושב שהספיק לשנינו היום... אחחח לא הייתי צריך לקחת אקסטרה לארג'... "