פרק 16

354 34 0
                                    

פרק 16

עבר כבר חודש מאז "המקרה" ואני עדיין לא מצליח לשכוח ממנו. לא, לא לא מצליח, אלא לא יכול. לא משנה מה עשיתי, כמה אמרתי לעצמי שזה לא חשוב ולא משנה, לא הצלחתי לשכוח מזה.

לפני שבועיים דניאל בא לאסוף אותי מהעבודה שלו, אבל במשך כל הנסיעה לבית שלי לא הצלחתי להביא את עצמי לדבר איתו. היה די מביך פשוט לשבת שם ולשתוק. דניאל ניסה כל פעם להתחיל שיחה אבל לא הצליח. בסופו של דבר פשוט שמענו שירים ברדיו עד שהגענו לבית שלי.

מאז אני לא מצליח לענות לטלפונים שלו, ואפילו החלפתי משמרת בעבודה כדי לא לראות אותו. אני לא מבין מה עובר איתי. האם משהו לא בסדר בי? הרי זה בכלל לא אמור להיות משנה לי! אז למה כל כך אכפת לי...??

כרגע אני יושב מול הצלחת שלי שקוע במחשבות מתעסק עם הירקות שאני לא אוהב.
"ניק... ניק... כדור הארץ לניק!"
"המ? מה?" אני עונה, מתעורר ממחשבותיי.
"קראתי לך כפר איזה עשר פעמים! מה לא בסדר איתך בזמן האחרון??" דינה שואלת אותי וזה באמת נשמע כאילו היא מודאגת ממצבי.
"הכול בסדר דינה. פשוט סתם... עסוק במחשבות" אני מנסה לנסח את רגשותיי במילים הכי נכונות כרגע.
"אל תדאג אותי ככה אוקיי? כבר חשבתי שמשהו קרה"
"...המ, כן מצטער..." אני עונה, לא ממש מקשיב אבל עדיין מבין, בזמן שאני מרים את ראשי.

עכשיו כבר צהריים וזה אומר הגיע הזמן למשמרת שלי. מכיוון שהחלפתי משמרות יש לי בוקר פנוי, וזה אומר יותר זמן לישון ולא לראות 'אותם', וב'אותם' אני מתכוון לאבא שלי ולאמא החורגת שלי. השגתי לי גם הפסקת בניים כך שלא אצטרך לחשוש מכך שדניאל יראה אותי בשעה שרוב העובדים מסיימים בה.

עכשיו כשחושבים על זה בטח אנשים חושבים שאין מה לעשות בערב בחנות תכשיטים, אך דווקא להפך, הכול מתחיל בערב.
בערב אנחנו מקבלים את הסחורה ומסדרים אותה. העובדים שמסדרים אותה בערך נשארים עד לפנות בוקר אבל זה תלוי בקצב של העבודה ובכמות הסחורה.

אני מחשב לעצמי כמה זמן ייקח לי לפרוק את הסחורה של היום בזמן שאני הולך לחנות.
הזמן עבר כל כך מהר שכבר הגעתי לחנות. אני נכנס פנימה, מוודא שדניאל לא נמצא והולך לתא ההלבשה, מתארגן כרגיל ומתחיל לעבוד.

הזמן טס ואני כבר מוצא את עצמי בדרך הביתה, מותש פיזית ונפשית.
נמאס לי מכל המחשבות האלה שלא מפסיקות לאכול לי את הראש, נמאס לי מכל השיחות שלא נענו מדניאל, נמאס לי מההורים המפונקים שלי ונמאס לי מהכל! אני פשוט אצטרך לחשוב על דרך לפתור כל אחת מהם אחד אחד. ונתחיל בבעיה שגוזלת לי את רוב הזמן ואת המקום בראש, בבעיה שמציקה לי הכי הכי, הבעיה הלא פתורה שלי... עם דניאל.

פרק די קצר היום😅 סליחה פשוט לא היה לי הרבה זמן עם כל העניין של החזרה ללימודים והכל... מקווה שתוכלו לסלוח לי, אוהבת❤️

אהבה או מציאות?? (boyxboy)Where stories live. Discover now