אהבה או מציאות?? (boyxboy)

פרק 14

פרק 14

ברקע אני שומע את רודריק ממלמל לעצמו כזה: "אבל למה להוציא את זה עליי??"
אני מחליט שנמאס לי מכל הויכוח הזה ומסתובב עם הכיסא, כך שאני נמצא עם הגב לדלפק, רק כדי מאוד להתחרט על זה אחר כך.

"...דניאל?" קולי יוצא בלחישה זעומה(קטנה).
"מי, הבחור עם ז'קט הג'ינס הזה שנמרחת עליו זונה??" רון, הבוס שלי, שואל. מסתבר שמישהו שמע אותי אחרי הכול.
"...כן..." בקושי הצלחתי לפלוט מפי את המילה הפשוטה הזאת. ראשי היה מפוצץ במחשבות. מצד אחד תהיתי מה הוא עושה פה וכל מיני חשדות אחרים, אך מצד שני תהיתי מה אכפת לי כל כך הרי זה לא כאילו אנחנו ממש קרובים, והדבר שהכי תהיתי לגביו היה למה זה כל כך מכאיב לי לראות אותו ככה??

בהיתי בו בשקט במשך כמה זמן בזמן שרון דיבר עם רודריק, הברטנדר שלנו, עד שהחלטתי שזה לא נעים להסתכל ככה וזה לא מענייני. אבל מה שהכי גרם לי למשוך את מבטי חזרה היה- 'מה אם הוא יראה אותי??' לא ידעתי למה זה כל כך הלחיץ אותי אבל תודה לאל זה שיכנע אותי להסתובב.

"אז ניק הבחור הזה שם החבר שלך או משהו??" רודריק מביא את השאלה כאילו משום מקום. לקח לי כמה שניות לעכל את מה שהוא אמר ולהבין על מה הוא מדבר.
"מה?! לא. למה אתה בכלל אומר דבר כזה?? אני בכלל לא יודע אם אני אוהב את שני הסוגים..." אמרתי נלחץ בעליל.
"כי טוב בהית בו זמן ממושך זה ברור ילד" רון עונה לי במקומו.
הסתובבתי רק לרגע קטן בשביל להסתכל עליו שוב וחבל שעשיתי זאת כי בדיוק ראיתי אותם הולכים לאזור של החדרים.

"אין לי חשק יותר לשתות רון...מצטער" אני עונה בכובד ראש תוך כדי שאני מניף בחזרה את תיקי על גבי.
"אין בעיה ילד תלך הביתה השעה במילא מאוחרת לילדים כמוך. אני אראה אותך ביום ראשון!" הוא אמר לי תוך כדי שהתקדמתי אל כיוון היציאה.

הרגשתי זוועה. אפילו המקלחת לא עזרה לי. את כל הדרך הביתה רצתי ואף אחד לא היה בבית כרגע למזלי אחרת הייתי מוציא עליהם את הכעס שלי וזה לא טוב לא לי ולא לאדם המסויים הזה, ובמיוחד לא הייתי רוצה שזה במקרה יהיה דינה.

נכנסתי למיטה עם הפוך העבה שלי ונשכבתי עליה. לא התחשק לי לעשות כלום, פשוט לישון.
כל מה שעבר עליי היום בטח היה סיוט או משהו כי כל סיוט מתחיל במשהו טוב. בבוקר זה היה נראה כמו חלום טוב ורחוק כשדניאל בא לאסוף אותי. אבל עכשיו... אחרי כל מה שעבר עליי בעבודה ובבר אני לא רוצה לחשוב על כלום יותר ופשוט לישון.

אחרי כמה זמן של התהפכויות במיטה ונסיונות לישון, שמעתי את דלת הבית נפתחת וקולות צחקוקים.
אלה בטח 'ההורים שלי' המחשבה שלי ענתה לי. טוב הגיע הזמן להעמיד פני ישן, כי זה הזמן היחיד שבו הם לא יציקו לי.

אפילו בזמן השינה המחשבות שלי לא עזבו אותי לנפשי. ראיתי כל מיני סיטואציות שלא הבנתי את הפשר שלהן. למשל שדניאל בא אליי ואומר לי: "יא בוגד אחד!!" לא באמת הבנתי על מה הוא מדבר אבל עדיין נעלבתי.

כמו שראיתי אותו עם הבחורה ההיא גם סיטואציה כזאת בסופו של דבר באה- הייתי בעצם ברטנדר, כמו רודריק, והלכתי לנקות את החדרים ובדיוק ראיתי את דניאל והזונה ההיא שוכבים על המיטה ביחד. ואז דניאל אמר לי את הדבר שהכי לא ציפיתי לו: "מה? ראית אותי?? טוב נו לא נורא. אני מניח שאי אפשר לשמור על קשר ככה. אבל בכל זאת רוצה לנסות את זה איתי??" חיוך גדול מרוח על שפתיו, ואת זה אני הכי לא אהבתי. זה לא היה הדניאל שאני הכרתי. לא רציתי בזה.

ניסיתי להכריח את עצמי להתעורר אבל כל מאמצי היו לשווא. החלומות שלי רק הלכו והתדרדרו ולפעמים, רק כמה פעמים, חשבתי כמה טוב היה אם לא הייתי רואה את זה, או אם רק הייתי מתעלם.