המלאך שלי

פרק 34

זאת הייתה הרגשה מוזרה.
אני לא רגילה להרגיש את זה, לא הכרתי את זה עם כל החברים מהתיכון וגם לא עם מאור שכמעט צעדתי איתו מתחת לחופה והתחייבתי לחיות איתו חיים שלמים.
הפרפרים בבטן וההתרגשות התערבבו לי בפנים יחד עם האהבה, הכמיהה והפחד לאבד ולהרוס את הכל.
כלכך ציפיתי לבואו של עומרי שכבר לא יכולתי להכיל את ההתרגשות ועיניים שלי לא נעצמו, העברתי את הזמן במקלחת ארוכה בהרבה מהרגיל כדי לשטוף מעליי את אירועי הלילה הקודם ואיתם גם את כל הזיכרונות הרעים וריח בית החולים. בשאר הזמן הסתובבתי במיטה מנסה לעצום את העיניים שלי שכל כמה דקות נפתחו מעצמן ובחנו את השעה שוב ושוב עד שהשפעות הלילה הקודם היו חזקות מידי לגוף שלי להתמודד איתן ונפלתי לשינה עמוקה ושלווה שלא הייתה לי כבר הרבה זמן.

קול התנפצות חזק הקפיץ אותי וקטע את השינה הקצרה והמתוקה שלי. התרוממתי מהמיטה בחשש, מרימה את הדבר הראשון שעיניי רואות ומוציאה את ראשי החוצה כדי לראות עם מה אני צריכה להתמודד. התקדמתי אל עבר הקול, מאפשרת לעצמי להוציא אנחת רווחה רק כשאשר ראיתי את שיערו החום והמוכר ״אידיוט, הפחדת אותי למות״
״ובאת לזרוק עליי כףכף? מה אני ג'וק?״ עומרי פרץ בצחוק מתגלגל שזיכה אותן בזריקת הנעל לכיוונו כתגובה.
״זה הדבר הראשון שמצאתי, אל תצחק עליי אני בלי שעות שינה כמעט. השיקול דעת שלי עבר ברגע שיצאתי מבית החולים״ משכתי קלות בכתפיי, מסתובבת להביט אל שעון הקיר שתלוי מעל פינת האוכל ולגלות לתדהמתי שכבר שמונה בערב והשינה הקצרה שלי כנראה לא הייתה כלכך קצרה כמו שחשבתי.

״אז את אומרת שכל מה שקרה אחרי זאת טעות בשיקול דעת? כי אם זה מה שצריך אני לא אתן לך לישון אף פעם״ הרים לעברי גבה אחת יחד עם החיוך הערמומי שלו.
״אל תהיה סתום״  גלגלתי את עיניי שעדיין היו נפוחות מעט מהשינה, או יותר נכון להגיד מהחוסר בה.
״מצטער חיים שלי אבל כנראה שנצטרך לעבוד על טכניקות ההגנה העצמית שלך״ משך אותי קרוב אליו ועטף אותי בזרועותיו ״ ואני גם מצטער שהבהלתי אותך, ניסיתי לדפוק ולא ענית אז הנחתי שנרדמת והשתמשתי במפתח שהשארת לי מתחת לשטיח. אחרכך רציתי להפתיע אותך בארוחת ערב אבל זאת לא אשמתי שהכלים שלך נמצאים ככה בארון״
״זה נקרא סדר מאמי״ התנתקתי מעט, עוברת להביט בבלאגן שהשליט במטבח שלי ובצלחת המרוסקת לרסיסים שעיטרה את הרצפה מאחוריו.
״אז הוא לא הגיוני בכלל״ מלמל בקול ילדותי ומתלונן מוציא ממני גיחוך לפני שעברתי לקחת את המטאטא ולנסות לסדר קצת את הכאוס שעבר פה ״אתה תתרגל לזה בסופו של דבר״
״את ממש לא מנקה עכשיו״ חטף את המטאטא מידיי והניד את ראשו במהירות.
״אני אנקה בזריזות בזמן שתסיים לבשל כי זה משהו שאני כן יכולה לעשות בתוך במטבח הזה וככה נוכל לשבת לאכול רגוע״
עומרי התלבט קשות ודאג להראות לי את זה בצורה מוגזמת ביותר כך שלא הצלחתי לשלוט עוד בצחוק הקטן שהתגבר יותר ויותר ״טוב מספיק״ מלמל לפני שמשך אותי לנשיקה.
״יאללה אני רעבה״ התנתקתי ממנו, מכה קלות את חזהו כזירוז, חוזרת לנקות את הבלאגן שלו.