המלאך שלי

פרק 24

פרק שלישי בשבוע אחד!!
מפנקת אותכן לכבוד נר שמיני ואחרון של חנוכה(😪)
אולי אפילו אפשר לקרוא לזה מרתון נס חנוכה במיוחד בשבילך @winter_heart_beat ?
תהנווווו

———

העברתי משיכה אחרונה מהנוזל השחור של המסקרה על ריסיי מסיימת בזה את האיפור הפשוט והעדין שטרחתי לשים במשך העשרים דקות האחרונות, לא נותנת לעצמי להשקיע בזה יותר זמן ממה שהשקעתי עד עכשיו.
סגרתי את שפורפרת הזהובה שומעת את טריקת הדלת החזקה והצעקות החזקות עוד יותר של אביגיל.
״את לא שומעת שאני דופקת כבר שעות?״ נכנסה לחדר מסמנת לי עם האצבע על השעון הדימיוני שעל ידה.
״קודם כל דפקת פעם אחת״ סגרתי את מגירת האיפור שלי בחזרה מסתובבת אליה ״וחוץ מזה למה יש לך מפתח אם לא כדי לחסוך ממני ללכת לפתוח לך את הדלת״
״כן, יכול להיות ששכחתי מהפרט הקטן הזה״ צחקקה בוחנת את השמלה השחורה הצמודה וחסרת השרוולים שתרמה בדיוק לג׳קט הג׳ינס השחור והמשופשף וסנדלי העקב השחורות שעיטרו את גופי ״ ווואו וואו וואו, האם זאת החברה ההכי שווה שלי? אני בהלם״
״אני אשתדל לקחת את זה כמחמאה, את לא נראית רע בעצמך״ הנפתי אחורה את שערי הבלונדי שהיה עכשיו מסודר בגלים כמעט מושלמים על גבי.

״דיי נו מה הביאוס, עד שהשקעת ואת נראית כמו בנאדם ולא נדבר על זה שבכלל הצלחנו להוציא אותך מהבית, את בפרצוף תחת של הלייף״ עינייה של אביגיל ננעצו בי בבילבול כאילו ומנסה לקרוא את מחשבותיי.
״אני לא מבואסת״ התחלתי להגיד נקטעת מהנאום הרגיל שלה על זה שהיא מכירה אותי יותר מידי טוב ובלה בלה בלה ״סתם איבדתי היום מטופל שנפצע קשה בתאונת דרכים והמשפחה שלו ריסקה לי את הלב, זה לא הגיע לו ולהם״
״זה לא מגיע לאף אחד אבל את עשית כל מה שאת יכולה ועכשיו את הולכת לצאת ולהנות גם אם זה יגרור ממני לדחוף לך שוטים במורד הגרון, מובן?״ חיבקה אותי קלות גורמת לי להעלות חיוך ענק ואוהב.
״תודה, יש לי מזל שיש לי אותך״ חיבקתי אותה בחזרה.
״שום תודה, יאללה צאי לכיוון המונית״ דחפה אותי סוטרת לי מאחורה שאתקדם יותר מהר.
התקדמנו בצחקוקים קטנים לדלת, אוספות בדרך כל מה שנצטרך ויוצאות ממנה.
אביגיל עמדה בשקט בזמן שהוצאתי את המפתח כדי לנעול לוחשת לי בשקט בזמן שהסתובבתי בחזרה ״יש לי מזל שיש לי אותך דני כי אף אחד אחר לא היה מצליח לרפא את השיגעון שלי״

—•—

אני ואביגיל התקדמנו בשקט אל עבר קולות המוזיקה שפעמו בחוזקה דרך קירות המבנה השחור, מבחינות בתומר שמנופף לנו בהתלהבות בצד המועדון.
״היי״ חיבק אותי קצרות עובר להביט באביגיל שעמדה שם בפשטות עם חצאית העור השחורה והחולצה הלבנה והמיוחדת שלה ״וואו אתן נראות מעולה״
״מעולה תגיד לכלב שלך, יאללה בוא נתקדם״ דחפתי אותו עוצרת את נעיצת המבט שעיצבנה אותי.
״מה רע במעולה? אני אשמח שתגידו לי שאני נראה מעולה״ תומר עצר במקום מבולבל מאי-קבלת המחמאה שלו גורם לי ולאביגיל לעצור יחדיו ולהעביר מבט בחולצת הפולו הלבנה שלו והג׳ינס הכחול עם הקרעים.
״אתה באמת נראה מעולה״ אביגיל העבירה לעברי את מבטה, משאירות את תומר מבולבל עוד יותר כשהתחלנו לצחוק בלי הכרה ברגע שעינינו נפגשו.
״אתן פשוט רעות״ סובב את גופו אלינו מתחיל להתקדם לעבר השומר שנתן לנו לעבור את התור במהירות מפתיעה גוררים צעקות עצבניות מכל האנשים שחיכו.
אביגיל ואני העברנו מבט חשדני ״איך עשית את זה?״
״בואי נגיד שיש לי קשרים״ מרח על פרצופו חיוך גאה ממשיך להתקדם אל עבר עננת העשן של המועדון.
״כמה שילמת לו?״
״200״
״מובן יותר״ מילמלתי שומעת את אביגיל מתמרמרת על השכר שלנו נגד השכר שלה הפעוט שהיא מקבלת ממשרת ההתמחות שלה במשרד עורכי הדין ואיך אנחנו מפזרים את הכסף שלנו סתם.