המלאך שלי

פרק 13

״ד״ר הראל, זה עומרי אמסלם״
דפיקות הלב שלי האיצו כששמעתי את ששת המילים האלו, מכריחה את עצמי להישאר מרוכזת בנהיגה כדי לא לסיים את הלילה מעוכה בתוך עץ.

״איך אני יכולה לעזור לך מר אמסלם?״ שאלתי בכל הממלכתיות שהייתה לי.
״האחות אמרה לנו שהבדיקות חזרו ואנחנו צריכים לחכות לעידכון ממך אז רציתי לשאול אם הספקת לעבור על הבדיקות של אבא שלי?״ התקיל  אותי כי מהרגע שנכנסתי לביתו של סבא הייתי עסוקה במחשבות על המרחק ממנו והעצב שלו.
״האמת שעוד לא, אני כבר אבדוק את התוצאות״ אותתי ימינה כדי להיכנס לתחנת הדלק שעמדה באופק, שבה אוכל לעצור ובאמת לבדוק את התוצאות ״אני אבדוק ואעדכן אותכם כבר מחר בביקור רופאים״
״זה יכול להיות היום? אני יודע שאבא שלי מכבד אותך ולא יבקש ממך להגיע לפה שוב ביום החופשי שלך אבל אמא שלי מתה מדאגה והפרצוף שלך מרגיע אותה״ קולו היה רך בצורה שלא ציפיתי לשמוע אף פעם כשהזכיר את אימו ואם הייתי ממש מתמאמצת יכולתי לשמוע את הדאגה שלו מתחת לקולו הנמוך.

״יקח לי קצת זמן אבל אני אשתדל לעבור בדרך חזרה״ הבטחתי בזמן שאני מדוממת את המנוע ונכנסת לאפליקציית בית החולים כדי לבדוק את תוצאות הבדיקות של גברי.
״תודה״ אמר בקול חזק ובטוח, מנפנף מקולו כל שמץ של הרכות שהייתה מקודם וניתק.

—•—
צעדתי בפעם השניה להיום במסדרונות בית החולים, מחייכת לאנה ולפרצוף המבולבל שלה
״מה את עושה פה?״ שאלה אותי מרימה גבה.
״השאלה האמיתית היא מה את עושה פה? המשמרת שלך לא נגמרה כבר?״ שאלתי בחזרה.
״הבן של הדסה חולה אז אני מחליפה אותה״ הרימה את כתפיה בייאוש שמגיע אחרי משמרת מתמשכת ״עכשיו בחזרה לשאלה שלי״
״באתי לבדוק שוב את גברי ולתת להם את התוצאות של הבדיקות״
״יפה לך״ חייכה לעברי חיוך יודע דבר ״וזה לא בגלל הבן החתיך שלהם שרק מוצא סיבות לדבר איתך?״
עכשיו היה תורי להרים לעברה גבה
״כשאת אחות ומסתובבת הרבה את שומעת ורואה הרבה דברים״ הרימה את ידיה כחפה מפשע.

״זה קשור לזה שהם מודאגים ובתור הרופאה שלו אני צריכה לתת תשובות״ לקחתי את האייפד מהעמדה והתחלתי להתקדם לעבר חדר מספר תשע לא לפני שאני מסובבת את ראשי בחזרה ״וגם כי הוא ביקש ממש יפה״ קרצתי לעברה, מסובבת את ראשי בחזרה קדימה כשאני שומעת אותה צועקת ׳ידעתי׳ גוררת חיוך גדול וטיפשי להימרח על הפנים שלי.

דפקתי קלות על הדלת לפני שנכנסתי,
״אמרתי לכם אני לא צריך שתמשיכו לבוא לבדוק אותי כל כמה דקות״ גברי צעק לעברי כששמע שפתחתי את הדלת ולא יכל עוד לראות שזאת אני בגלל הקיר שחסם לו את זווית הראיה לכניסת החדר.
״גם לי אתה לא מרשה לבדוק אותך?״ גיחכתי לעברו חושפת את עצמי מעבר לפינת הקיר.
פרצופו המופתע של גברי לא איחר להופיע ״חס וחלילה ד״ר הראל אותך תמיד משמח לראות, פעמיים ביום החופשי שלך עכשיו אני באמת מרגיש מטופל וי אי פי״
״בפעם השלישית אני כבר לא אבקש גלידה אלא תוספת בשכר״ גיחכתי.