המלאך שלי

פרק 35

״אנחנו צריכים תוכנית פעולה״
״אנחנו צריכים מה?״
השעה הייתה כבר הרבה יותר מאוחרת וישבנו מכורבלים ושבעים על הספה מול אחת מתוכניות הטלוויזיה המטומטמות שמשדרים בשעות האלה.
״אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מספרים למשפחות שלנו״ התרוממתי מחזהו של עומרי, מתיישבת מולו בישיבה מזרחית.
״מה דעתך על- אבל תחזיקי ראש רגע״ הנהן בראשו ברצינות, מניף את ידיו באוויר כמדגימות את דבריו ״אמא, אבא, סלש סבא, מצאתי את אהבת חיי ואנחנו מתחתנים בקיץ״
״דיי נו אני רצינית״ הכתי קלות את חזהו בגלגול עיניים.
״את צודקת, באמת כדאי שנתחתן באביב, כמה שיותר מוקדם יותר טוב״ התחיל את המשפט במבטו הרציני לפני שהצחוק שלו יצא מעצמו והוא משך אותי בחזרה אליו ״ברצינות עכשיו באגס, לא צריך לעשות מזה עניין, פשוט נבוא ונגיד מה שיהיה לנו להגיד, לא צריך לנתח כל דבר״
״שאני אזכיר לך עכשיו שזה מה שאני עושה למחייתי?״ הרמתי את ראשי מעלה על מנת להביט בעיניו הירוקות שצפו בי ״אני חושבת שאולי כדאי שנבשר את זה בנפרד״.

עכשיו זה היה תורו של עומרי להפסיק את ליטופו את גבי ולהתנתק ממני ״מזאומרת בנפרד?״
״זאת אומרת שאני חושבת שכדאי שהמשפחות שלנו יקבלו את הידיעה בצורה שקטה ובטוחה לפני שאנחנו נופלים עליהם ביחד״ העברתי את ידי על זיפיו הקצרים, מתלבטת אם אני מעדיפה אותו איתם או בלעדיהם.
״המשפחה שלי כבר מכירה אותך״ קבע בקול נמוך.
״בדיוק בגלל זה״ המשכתי בדבריי, לא מתנתקת קשר עין או מגע ״הייתי הרופאה של אבא שלך לפניי שניה, אנחנו לא יודעים איך הם יקבלו את זה ומגיע להם לקבל את זה איך שהם רוצים בלי להרגיש לא נעים מזה שאני שם״

מבטו של עומרי היה מהורהר, גורם לי להרגיש מעט רע עוד יותר עם מה שרציתי להוסיף ״חוץ מזה שסבא שלי לא צעיר ועם כמה שזה כבר לא ביג דיל, יש לך עדיין את התדמית הציבורית הלא מדהימה שלך ואני מפחדת שהוא יתחרפן אם אני פשוט אפיל את זה עליו ככה״
עיניו של עומרי שקעו עוד יותר בתוך עצמן לא מביט בי בזמן שמלמל בשקט ״זה מי שאני דניאל ואני לא הולך להתנצל על זה בשביל אף אחד״
״אני יודעת״ החזקתי את ראשו בין כפות ידיי, דורשת ממנו להסתכל עליי ״ אני אוהבת אותך, תדמית או לא תדמית. אתה הדבר ההכי טוב שקרה לי בשנים האחרונות וסבא שלי יבין את זה וגם אם יהיה לו קשה עם זה הוא יתמודד עם זה ברגע שהוא יראה את האושר שאתה גורם לי״

״בלי התחרטויות, אנחנו בתוך זה״ לחש לי בקולו הנמוך, מחכה לאישור ממני.
״עמוק עמוק בתוך זה. בלי התחרטויות, אנחנו עושים את זה. קודם המשפחות שלנו ואז נראה כמה אני מוכנה לכל השאר״
״את בטוחה שאת לא רוצה לבוא איתי להורים שלי?״
״מאה אחוז״ הנהנתי בראשי בקצרה.
״אני בטוח שהם יקבלו אותך לתוך המשפחה בשניות, אין לך מה לדאוג״ ליטף את שיערי אחורה.
״אני מקווה״ מלמלתי מתקשה מעט ליישר אליו שוב את המבט.
״מה יש?״ הטה מעט את ראשו הצידה בוחן את הבעת הפנים שלי ״ושלא תעזי להגיד לי כלום״
״אני לא יודעת איך להגיד את זה טוב, זה פשוט שאני כן רוצה להיות חלק מהמשפחה שלכם אבל גם לא להיות״
״מזאומרת?״