"אלי שלי!" היא מוחצת אותי בחיבוק שפשוט קשה לי לנשום ממנו. ריח סבון הלבנדר שלה נודף ממנה ברמות מטורפות כאילו זה מיכל גז שיש בו חור והריח נודף לכל הכיוונים. היא צועדת צעד קטן לאחור, עיניה הכחולות הבהירות מרפרפות מפני לגופי ואז חזרה למעלה, כאשר היא מחזיקה את זרועותי בחוזקה בידיה השמנמנות.
"מתוקה, איך עבר השבוע? תכננתי להגיע ביום הראשון ללימודים אבל את מבינה, איזבל הייתה צריכה אותי... אבל הנה אני פה! ככה שכל הפיצות שלכם נגמרו לכמה ימים הקרובים!" היא אמרה במה שנשמע כמו שיא האושר, וחיוכה גרם לשתי גומות חן להופיע על לחייה מלאות הסומק.
רגע רגע... בימים הקרובים!? מה אני עושה עם לוק אז? הספה היא כבר לא אופציה. חדר האורחים - מרי מתאכסנת שם וגם ככה הייתה מגלה שהיה שם מישהו, במיוחד מישהו שמשתמש בטונות דאודורנט ומשאיר אחריו שובל ריח חזק לכל מקום עליו הוא הולך.
"אה... הכל בסדר. ולא הזמנו כלום בימים האחרונים." אני אומרת בחיוך קורן גאווה ומשלבת את זרועותי על חזי.
"לא הכי בטוחה שיש. השאריות בפח של התבלינים והקופסא של הפיצה בפח המחזור אומרות את ההפך." היא קורצת לי את הקריצה המפורסמת שלה כאשר היא מחייכת חיוך ערמומי וגאוותן ומסתובבת לכיריים לערבב משהו בסיר. אני ומקס היינו צוחקים על 'המחווה' שלה כשהיינו קטנים.
והקופסא בפח... יצאתי לטייל אתמול, או יותר נכון לדבר בפרטיות בלי שמקס ולוק יחדיו יצוטטו לשיחות שלי עם ליילה. הם התחברו ממש בזמן האחרון ולוק הפך מנער חתיך ומטומטם כמעט-בן-שמונה-עשרה לילד בן שמונה, אותו הדבר מקס. והנה התשובה. הם הזמינו את הפיצה! כנראה השתעממו למוות עם המתיחות שלהם והחליטו לראות סרט או משהו ובדרך גם לאכול קצת זבל לא בריא, למה לא?
טוב נו על מי אני עובדת! פיצה זה הדבר הכי טעים בעולם. אבל אני לא צריכה לחטוף על הראש בגלל שני אלה. מה שמביא אותי בחזרה לשאלה של מה אני עושה עם לוק. טוב נו אני אדחוף אותו איפשהו כבר. אולי למקס בחדר, או שאולי... לא. לא בחדר של אמא ואבא. לא פתחתי את הדלת כבר שנים. המנקה שסבא משלם עליה עושה שם ניקיון אבל אני פשוט לא מסוגלת להיכנס לשם. אני מנערת את ראשי מכל המחשבות והולכת לסלון, לוקחת את התיק ומוציאה את הטלפון מהכיס האחורי של הג'ינס.
'איפה אתה?' אני מסמסת ללוק.
אחרי שתי שניות הוא עונה לי: 'במעבדת ביולוגיה'.
'אני באה. זה דחוף.' אני שולחת לו לפני שאני לוקחת את המפתחות ומכניסה את הטלפון בחזרה לכיס האחורי של הג'ינס וצועקת למרי לפני שאני פותחת את דלת הכניסה.
YOU ARE READING
לחזור אחורה בזמן
Romanceאהבה היא דבר לא צפוי, וגם לא החיים. הם יכולים לחלוף מול עיניך מבלי שתשים לב בכלל. אליסון, מצאה את עצמה בשלב שבו היא רואה את החיים אחרת. כל מה שהיא יחלה לו היה להחזיר הכל לאותו המצב שבו הכל השתנה, לעשות דברים אחרת. להחזיר את ליאו, אותו חבר טוב שהיא ה...
