פרק 5 - כריות ורודות

453 27 0
                                    

עברו יומיים מאז שלוק התנחל אצלנו בבית. הוא והספה נראו כי הסתדרו מצויין. אני רק חיכיתי שהשבוע יגמר ויגיע שישי. יום קצר ואחריו יומיים חופש, יומיים! ושישי זה מחר, ככה שרק את היום נשאר לי לעבור. אגרתי כוחות כדי לקום מהמיטה, כי זה היה הדבר האחרון שאני אי פעם ארצה להיפרד ממנו. באמת! מי רוצה להיפרד מהמיטה, ועוד בבוקר!?

היום עבר כרגיל, אותם התלחששויות במסדרון, אבל כבר הרבה פחות מבטים. לוק עדיין העביר אפשר להגיד את רוב זמנו, איתי, ולא הזיז לו מה אחרים אמרו על זה. כמובן שום דבר מזה לא הפריע לכל כלבה בחצאית מיני להידבק אליו, כמו לדוגמא, היום בקפיטריה, ממש מול העיניים שלי באמצע הארוחה.

"היי לוקאס." מישהי ניסתה לעשות את זה בקול סקסי כזה אבל ממש לא הלך לה. והמישהי הזאת היא במקרה בלונדינית בחצאית מיני, או יותר נכון שיער מחומצן וחלק, והיא ניגשה אליו והתיישבה על ברכיו. כמעט ולא ירקתי את כל האוכל שהיה בתוך הפה שלי החוצה. אלוהים ישמור, מאיפה יש לה את החוצפה לבוא ולהתרווח עם התחת שלה על מישהו? ועוד במקרה לוק, שיושב מולי, ואני אוכלת.

"אתה בא למסיבה מחר?" היא שאלה אותו בזמן שליפפה קבוצת שער ארוכה וחלקה מסביב לאצבע שלה, ולעסה מסטיק מקולי קולות. בטח חושבת שזה מושך ברמות, חייה בסרט. קולות הלעיסה שלה מגיעים עד אלי, אז מאה אחוז גם נשמעים בכל רחבי בית ספר. המסטיק בפה שלה זז מצד לצד ואיך בדיוק אני יודעת? היא דאגה להשאיר את הפה שלה פתוח כדי שכולם, אבל כולם, יזכו לקבל מבט באיך שהוד רוממותה לועסת מסטיק כמו קופה.

"אולי, אני לא יודע." הוא שילב את ידיו מאחורי ראשו ולאחר שהיא קירבה את עצמה קצת יותר מידי קרוב אליו, כאשר הסנטר שלו קצת מעל המחשוף ה-ראו-כולם-את-האוצר-שלי, הוא פזל למטה והניח את אחת מידיו על מותניה. איכס אלוהים, תמצאו חדר יא מגעילים.

"את רוצה שאני אבוא?" הוא חייך אליה חיוך מפלרטט כזה, והיא כולה קרנה מרוב אושר. מה היא חושבת שזכתה במיליון דולר? איזה מטומטמת, אפילו לא מבינה שמי שיושב מולה זה קוף בתחפושת.

"אם תבוא איתי אז כן." היא העבירה אצבע באיטיות שהייתה יכולה להרוג צב משפתו התחתונה דרך הסנטר ואז הצוואר, ונעצרה באמצע חזהו, ואז ירדה עוד יותר למטה, חוצה את הבטן השרירית שלו ומגיעה לקו המכנסיים. אלוהים תציל אותי! אני הסבתי מבט לצלחת שלי וניסיתי כמה שיותר לא להסתכל לכיוונם. אי אפשר להתחשב גם בי? אני הרי יושבת פה ממש מולם אם אפשר לציין.

"לא נראה לי שאוותר לאחת כמוך." יואו איזה שחקן! רק אלוהים יודע איך הוא עדיין לא נדבק באיידס. עם כל הזיונים שלו על ימין ועל שמאל, אני מופתעת שהוא עדיין חיי.

לחזור אחורה בזמןWhere stories live. Discover now