לחזור אחורה בזמן

פרק 2 - שטיפת כלים וטראומה שכלית

״כל עוד אף אחד לא נמצא בבית, אתה חופשי לישון על הספה. מקסימום אני אדחוף אותך לאמבטיה עם כמה שמיכות וכרית אם דודה שלי תחליט להופיע.״ אני צוחקת כשאני מוציאה את השמיכה והכרית עם המצעים הוורדים מהארון. לוק יושב על המיטה שלי, תקוע בטלפון שלו ומסמס למישהו.

"ואתה מבין שחדר האורחים הוא בשביל הדודות וונדי שבאות לביקור וישימו לב לכל פרט קטן של איפה עומד הבושם או מה לא במקום ובגלל זה אתה יושן על הספה, נכון?" אני באמת שלא הגזמתי עם כל העניין של הדודות.

דודה מרי, אחת האחיות של אמא שגרה כחצי שעה נסיעה מפה מאוד בררנית ודייקנית ברמות בכל מה שקשור לדברים שלה ולאופן שבו היא מסדרת הכל. איזבל, הבת שלה לעומת זאת, אחד האנשים הכי זורמים ומגניבים שאני מכירה. היא בגיל שלי והיחידה מבני המשפחה שאפשר לדבר איתה חופשי בלי לפחד להוסיף פרט כלשהו שלא מתאים לאוזניים של ונדי כי היא דאגנית מידי, וסבא הוא יותר בקטע של המאה הקודמת, ודודה מרי, זה בכלל סיוט בכל מה שקשור לבנים.

"אוקי תודה." לוק אומר בלי להרים עלי מבט ומוציא אותי מהמחשבות שלי. אני מגלגלת עיניים אבל הוא כמובן לא רואה את זה, וזה לא מפריע לי לגלגל אותן עוד פעם. מה לעשות אני אוהבת לגלגל עיניים כשזה קשור ללוק. ולמקס. ולכולם בקיצור.

״קח״ אני זורקת עליו את כל מה שיש לי בידיים, וברגע שהוא רואה את המצעים הוורדים עם הברבי והחדי-קרן שהיו בסרט מצויר שמאוד אהבתי כשהייתי קטנה, הפרצוף שלו משקף את הגועל שרק היה יכול להראות.

״את רצינית!? ברבי!?״ הוא שואל אותי, שם הכל על המיטה לידו וממשיך לסמס בטלפון.

״מה הבעיה עם ברבי? זאת לא המישהי הזאת שהזמנת לדייט מחר?״ אני שואלת אותו בתמימות.

״אין לי בעיה עם ברביות אמיתיות, אבל יש לי אחת עם מצוירות ובטח שלא בא לי לשכב עליהן.״ הוא טוען בטון פגוע, ואני רק צוחקת. כבר הרבה זמן לא היה מישהו שיצחיק אותי, מהחברים שאין לי. מאז שליילה עברה, כל אנשי החברה שלי הם סבא, ונדי, מקס, החבר של ונדי ושתי הדודות אחת מכל צד שעושות תורנויות מי תישאר אצלנו לאיזה לילה.

״אז אתה מפחד למחוץ אותן?״ אני שואלת כשאני מסתובבת בחזרה לארון וסוגרת את הדלתות שלו למעלה.

״בדיוק.״ הוא אומר וזורק את הטלפון הצידה על המצעים, ונשכב אחורה על גבו. החולצה הכחולה-כהה שלו כצבע הים בלילה עולה קצת למעלה, חושפת חלק מהבטן שלו וחלק מהבוקסר השחור שלו. השורטים שלו מחליקים קצת למטה, ונראה כי המכנס שלו הולך ליפול לו עוד רגע. הוא משלב את ידיו מאחורי ראשו ועיניו נוחתות עלי בסקרנות. אני משלבת את ידי על חזי ונעמדת בפוזה, תוקעת בו מבט ארוך וממושך אבל הוא רק ממשיך לבחון אותי.