נק מבט ניקו
התעלמתי מהפקודות והמשכתי ללכת אוחז בידו של אדוארד שיחזק אותי הם צעקו שוב: "עצרו או שאנחנו תוקפים" נעצרתי לרגע וגיחכתי הוצאתי מתחתם שלדים שנאבקו איתם אך עד שהם הצליחו להיפטר מהם כבר עמדתי מול שניהם ואמרתי בקול רע בטון שקט: "לאיים על חצוי משלושת הגדולים לא הדבר הכי חכם שלכם בואו נבדוק מה ריינה תאמר על כך" זימנתי שלדים חזקים יותר שתפסו אותם הם לקחו להם את הנשק וגררו אותם מהרגליים לעבר המחנה הרומי כאות בושה אמרתי להם תוך כדי הליכה "אם מתים מנצחים אתכם תחשבו מה החיים היו עושים לכם" וצחקת בקול הגענו עד לנהר המגן עד אז כבר רוב המחנה היה על הרגליים ומוכנים לקרב וריינה עמדה שם בגלימה הסגולה המתנופפת ברוח כועסת ועצבנית כולה היא התקדמה שלושה צעדים ושאלה ברוגז: "מה לעזאזל קורה כאן?" "ריינה כמה טוב לראות אותך החניכים האלה איימו עליי במוות אז נעניתי לאתגר אני מקווה שזה לא אכפת לך שלימדתי אותם לקח" ריינה עמדה המומה "ניקו זה אתה?!" היא רצה וחיבקה אותי וגם מחצה אותי בקטנה כל המחנה היה בשוק אך הוריד את הנשקים כי הבינו מי אני סוף סוף "זה פעם אחרונה שאתה בורח ככה אחרי שהצליח להילחם ביחד ולאחד את הכוחות! אתה בכלל יודע מה עשית לנו? אתה יודע כמה דאגנו? כמה אני דאגתי?!" כל המחנה היה בהלם זו הייתה הפעם הראשונה שהם ראו את הפריאטור מחוץ לשלוותה היא כעסה כל כך שזה היה מפחיד כל אחד כמעט משכתי בכתפיי "זה הגיע להם את יודעת את זה חוץ צזה באתי לומר שלום לפני שאני חוזר לשם" היא נרגעה הנהנה ושאלה: "מי זה לידך?" חייכתי ברוך אל אדוארד ואמרתי: "זה בן הזוג שלי אדוארד" היא העיפה לי אגרוף בבטן זה כאב נגחתי לה בראש בתמורה והיא ניסוגה כמה צעדים לאחור מהמכה המפתיעה אדוארד התכונן לחשוף ניבים ושאר המחנה התכונן להילחם אך התחבקנו שוב וכשניתקנו את החיבוק היא אחזה בכתפיי "פעם הבאה תודיע לי לפני שאתה נעלם ובטח כשאתה מביא בן זוג" הנהנתי "יש לך מזל שהוא נראה טוב אז לא אחטיף לך שוב" "תודי בזה את מפחדת להילחם מולי זה הכול" ושנינו צחקנו "אני מקווה שהוא גם נחמד כמו שהוא נראה טוב" ואז היא פנתה אליו במבט מצמית ואמרה בקול מאיים: "אם תעז לנסות לפגוע בניקו יש לך עסק עם פריאטור בת בלונה ואתה תמצא את עצמך באדמה אחרי שתעלה בך ואל דאגה יש המון שיטות להתעלל בערפדים" הוא ניסוג לאחור אך הוא היה מעוצבן "תירגע" דיברתי אליו בטלפתיה שמסתבר שהייתה ביננו "היא פשוט לחוצה בגללי והיא הוציאה את זה על שנינו היא אדם טוב שאפשר לסמוך עליה בקרב "עכשיו ניקו תעיף את השלדים שלך ושאר המחנה צריך להמשיך במטלות היומיות אין עוד מה לראות פה" היא צעקה וכולם התפזרו במהירות החזרתי את השלדים והלכתי עם אדוארד יד היד בעקבות ריינה נעצרנו ליד בית הפריאטור של פרנק
היא דפקה על הדלת ופרנק פתח ומבט מבולבל נסוך על פניו "מה קרה שהערת אותי? זה המשמרת בוקר שלך היום" ואז כשקלט מבט מבולבל היה על פניו
YOU ARE READING
ניקו די אנג'לו
Fanfictionסטטוס: גמור ניקו די אנג'לו כבר לא במחנה החיים שלו השתנו אחרי שוויל מת. *הזהרה* מכיל קטעים גסים אח לא מפורטים
