ניקו די אנג'לו

עמוד 9

התעוררתי בשעה מוקדמת כרגיל התאמנתי בחרב התקלחתי אכלתי את ארוחת הבוקר שהכנתי לעצמי הנחתי על הגב את תיק בית הספר שלי ויצאתי ברגל לכיוון בית הספר "פורקס" שם חיכתה לי הפתעה מאוד לא צפויה הגעתי לבית הספר 5 דקות לפני תחילת השיעור הראשון נכנסתי לכיתה זה השיעור הראשון היה ביולוגיה התיישבתי ליד נער שהיה לו יופי לא אנושי פה התחלתי לחשוד שהוא מפלצת אבל זה משונה כי הוא ניסה לשמור על ריחוק מסוים ממני לעומת המפלצות שבדרך כלל מתקרבות אל הטרף/חצויים שהן רוצות לחסל השיעור התחיל והנושא היה היום על שינוי גנטי במאובנים הנער שלידי התחיל להרגיש בנוחות מסויימת
ידעתי את כל החומר מכיוון שלמדתי את הכל בחופשת הסמסטר אז לא הקשבתי למורה שחפר על זה. היה ניראה שגם הילד שלידי ידע את החומר היתה ביננו מעין תחרות לא רשמית מי יודע ועונה יותר מהר ופה כבר הבנתי שהוא לא אנושי כי הוא פלט בטעות: "אני זוכר את התקופה" הסתכלתי עליו במבט מוזר אבל עד מהרה שכחתי ממנו בהפסקה הלכתי לאזור עם אדמה ושלא נמצאים שם אנשים וזימנתי את וויל לספר לו על היום הראשון של הלימודים היה כיף לראות אותו כל פעם מחדש "איך עובר היום עד עכשיו אהוב?"  הוא מיהר לשאול עוד לפני שהגיע לגודלו המלא  "בסדר כזה אני חושב-" עניתי ואז חשבתי על זה שוב "-ואתה יודע נראלי יש משהו לא אנושי בבית ספר הזה ואני אסביר.. היה איתי עכשיו אחד בשיעור ביולוגיה שהנושא היה שינוי גנטי במאובנים וישב לידי נער שידע כמעט כמוני את כל החומר וניראה שהוא לא הרגיש בנוח כאילו משהו קרה למשפחה שלו שקשורה…" וויל חשב קצת וגירד את הלחי כמו כל פעם שהוא חושב ואחרי כמה רגעים של שתיקה וויל אמר" "יכול להיות שהוא כמוך חצוי ניק אבל זה נשמע כאילו יש פה משהו אחר תיזהר ותתחיל לאכול שום זה טוב לבריאות וזה יכול להיות טעים מאוד בתנור.." הסתכלתי עליו במבט תמוהה אבל הנהנתי ואמרתי לו: "טוב אהוב אני צריך ללכת יש שיעור עוד רגע" "ביי אהוב נדבר שתוכל"  חייכתי אליו ואמרתי: "אני אוהב אותך" הוא לא הספיק להשמיע קול אבל קראתי את שפתיו וחיכתי עד שהוא נעלם לגמרי ואז רצתי לשיעור ואמרתי לעצמי שהשבוע עבר לה מי הוא אותו נער מוזר...