פרק 22

124 10 3
                                    

 אחרי יום הלימודים שהתקצר באופן מוזר לקחתי מונית לניו יורק ומצאתי את הירידה הכי קרובה לשאול הגעתי בשיא המהירות לארמון של אבא וראיתי כמה המצב חמור יותר משהיה בחלומי הרבה יותר גרוע פניתי לאחת מן השדות המענות ושאלתי: "איפה אבא?" הן לחששו בשפה העתיקה שהן לא יודעות התחלתי להילחץ אז יצא שבטעות עשיתי מסע צללים ריגשי לכניסה לשאול ששם היה קרברוס הכלב גדל מהפעם האחרונה שהייתי שם ליטפתי אותו ואמרתי לו "בוא הולכים לחפש את אבא" לבסוף מצאנו אותו בכניסה לשדות אספודל בזמן שהוא ניסה להרגיע את הרוחות (תרתי משמע) הלכתי אליו טפחתי לו על השכם ואמרתי לו ליד האוזן: "אני יודע מי האחראי זה וויל ראיתי את זה אתמול בחלום הוא מחרחר מלחמה בשדות אליסיום צריך לעצו-" ושם פרצתי בבכי שחיכה לצאת ועכשיו הוא החליט אבא הבין והשאיר את האירניות לטפל בנשמות הגועשות הוא עלה מאחורי על קרברוס ורכבנו עד שמצאנו את וויל כשהגענו וויל ראה אותי ואת המבט העצוב והזועם שהוא פחד כל כך והוא הפיל את ערכת החבישה שלו ירדתי מקרברוס והדבר הראשון שעשיתי היה לחבק אותו חיבוק של 3 שניות ארוכות התגעגעתי אליו לאחר מכן נתתי לו אגרוף בסרעפת שיצא ממנו האוויר ופניתי לשדות המשגיחות "תעבירו אותו לשדות הענישה שם מקומו הוא גרם למלחמה" הסתכלתי עליו ושאלתי אותו במבט חודר למה עשית את זה והוא הסתכל בעיניים והבנתי הוא רצה למשוך את תשומת לבי אחרי שהוא עבר כל הנשמות חזרו למקומן והכל חזר להיות שקט כרגיל אבא פנה אלי ושאל: "אתה בסדר?" הנדתי בראשי לשלילה לא יכולתי לדבר שוב אחרי מה שאמרתי הוא חיבק אותי ואמר: "עשית את המעשה הנכון אני גאה בך ואני מצטער שזה קרה לך" הנהנתי בראשי אבל המשכתי לחפון את ראשי בכתפו עד שנירדמתי כי כשהתעוררתי הייתי איתו בבית הוא היה במטבח בישל אמברוסיה וסחט נקטר בזמן ששכבתי על הספה בסלון הוא חש בכך שהתעוררתי ומיד הופיע מולי עם המגש של האמברוסיה "ישנת טוב?" "מאוד טוב הרבה זמן לא ישנתי ככה" "השפעה של חיבוק מהמוות יכולה לעזור אה?" וגיחך שתינו נקטר וזללנו את האמברוסיה והוא אמר לך להתקלח יש לך מחר לימודים והוא חזר למטבח להדיח את הכלים התקלחתי והוא השכיב אותי במיטה ונרדמתי מיד אחרי שהוא כיסה אותי כשהתעוררתי היה ממש אמרוסיה ובקבוק של 2 ליטר מלא נקטר עם פתק בכתב ידו של אבא בפתק היה כתוב "אומנם זה לא יכול לרפא לב שבור אבל זה טעים בתיאבון שיהיה לך בן יקר ולרוויה אל תנסה למות באהבה אבא" העמסתי קצת לתיק ולקחתי את הבקבוק והלכתי לבית הספר

ניקו די אנג'לוWhere stories live. Discover now