ניקו די אנג'לו

עמוד 10

השיעור עכשיו היה ההיסטוריה ארה"ב הפעם שהתיישבתי במקום הילד המשונה לא היה ולכן לא יכולתי לתחקר אותו השיעור עבר לאט!! כמה משעמם אני יודע הכל כי זה היה אצלי בילדות נו באמת עניתי על הכול וקיבלתי 100 בבוחן הפתע ויצאתי מהכיתה לחפש את הנער המוזר אבל לא מצאתי אותו בכל הקמפוס כאילו הוא נעלם אמרתי בלילה אעשה מסע צללים ואחפש בצילומי האבטחה מי הוא הילד הזה ואז אוכל לבדוק מי זה במזכירות יום למחרת את אחר הצהריים עבר לאט עשיתי אימון וקראתי ספר  (מה? זה מחזק את המוח ואני צריך להתאמן ככה וויל אמר) סיימתי לקרוא את כל טרילוגיית "משחקי הרעב" והלכתי לדבר קצת עם וויל לפני העוצר שיש על הנשמות להזדמן לפחות בערב הוא מגיע הרבה יותר מהר אז השיחה הייתה מהירה יותר "היי וויל מה נשמע?" "הייתי שמח לומר חיי וזה אבל…" ושנינו צחקנו צחוק חם ומנחם "תקשיב אני הולך לבדוק עם המזכירות מי זה הנער המוזר שדיברתי עליו הבוקר משהו פה חשוד הוא כאילו נעלם ברגע שהתחלתי לחפש אותו"  "מוזר מאוד אבל אוקיי בהצלחה אהוב אני יודע שתצליח אני אוהב אותך אתה אהבת חיי" הסתכלתי עליו במבט עצוב ועקום אבל היה חיוך עדיין "אני יודע שאתה מת עליי וויל אבל אתה לא חושב שהסכמנו עם הבדיחות על המוות שלך?" וקרצתי לו קריצה רבת משמעות "כן כן אתה צודק טוב ניק אני צריך ללכת לפני העוצר ביי נשמה😝😝 אוהב אותך"
"אוהב אותך בחזרה חיים שלי" לא נשארתי חייב כשנכנסתי למיטה לא חשבתי על וויל והמוות שלו אלא על הילד המשונה ולבסוף שנרדמתי זה היה הלילה הראשון שלא חלמתי על מותו של אהובי התעוררתי בחצות כמו שתכננתי עשיתי מסע צללים לבית ספר וכאשר נכנסתי תצלומי האבטחה ראו תמונה מטושטשת של הילד אולי יש לו השפעה של קסם כל שהוא🤔 שצילמתי את הפרצוף שלו  עשיתי השוואה עם כל התלמידים לקח לי חצי שעה עד שמצאתי אותו קוראים לו אדוארד קאלן שם נחמד אני אישיתי מעדיף קילר אבל "אסתפק" גם בסולאס (🤭)סגרתי מהר את הספר עם רשימת השמות ואת הצילומים ודאגתי לא להשאיר זכר לזה שהייתי פה חזרתי לבית ונרדמתי שוב במהירות ועדיין לא חלמתי על וויל והמוות שלו