ניקו די אנג'לו

פרק 23

נקודת מבט ניקו
הלכתי לבית ספר ברגל היה לי מצב רוח אחרי האמברוסיה של אבא זה היה מנחם התיישבתי בקצה הכיתה כהרגלי והמורה התחילה לחפור על איזה משהו שקשור לנפוליאון ה16 כמובן שכבר ידעתי אז פוקקתי את האצבעות ולאחר מכן ציירתי את שדות אלסיום אבל באוטומט שלי ציירתי גם את וויל למרות שהיה לי ברור שהוא סובל למרות שהגיע לו ריחמתי עליו אני עוד אוהב אותו דמעות עלו בעיניי מצמצתי מהר שהם ירדו ואף אחד לא ישים לב אחרי שהמורה סיימה את השיעור והגיעה לצאת מהכיתה הדלת נפתחה והייתה לי תחושה מוזרה שמשהו הולך להיכנס לדלת משהו לא טבעי אך גם לא מזיק הראשון שעלה בדמיוני היה טייסון אחיו הקטן של פרסי אך כשהוא נכנס לכיתה היה לי דום לב קטן מי שפתח את הדלת לא היה אחר מאשר אדוארד קלן אני מודה זו הייתה בשבילי הפתעה לא פחות נעימה מלראות את טייסון אולי אולי אפילו יותר (למה נזכרתי בו פתאום? נע לא משנה) בכל מקרה הוא הגיע והתיישב לידי לפני שהספקתי לשאול אותו המורה פנתה אליו בקול זועף ואמרה: "שלום אדוארד טוב שניזכרת לצוץ תצא מהכיתה ותחכה עד סוף השיעור" "אבל המורה… עכשיו סוף השיעור" אמרתי ועלה לי חיוך שטני שאף אחד לא שם לב אולי חוץ מאדוארד עצמו המורה התאדמה ויצאה מהכיתה בגב זקוף בלי לומר מילה על מנת להראות כמה היא כועסת "תודה" אדוארד לחש לי וחייך חיוך קטן וחמוד בתגובה נתתי לו אגרוף לכתף ושאלתי ברוגז: "למה ברחת?!?" "אאוץ' זה כאב בן אדם…-" הוא שיפשף את הכתף ואמר "- לא ברחתי פשוט הייתי בחופשה משפחתית"  "אתה מודע לכך שאני יודע שאתה משקר ולא על פי הדופק שלך כי לא שומעים אותו" הוא היה המום ואמר בתמימות ובשיא הכנות: "לא יכולתי לשמוע את הדופק כי אין לי" התלבטתי אם הוא מנסה להחמיא לי או שהוא התכוון לזה שהוא ערפד הרמתי כתפיים ושאלתי שוב: "למה ברחת מבית הספר והפעם החרב שלי הייתה מכוונת עם החוד לכיוון מלבושיו הוא בלע את רוקו ואמר: "אני לא משקר ותיזהר עם החרב אני עוד אהיה מסורס בגללך ואני אוהב לשכב" הזזתי את החרב ממקומה ויצאתי לכיוון השירותים לשתוף פנים לפני שארדם בשיעור המשעמם הבא כאשר סיימתי לשטוף פנים ייבשתי את פני בטישו והוצאתי את פניי מהטישו אדוארד עמד מולי במבט זועם ועיניים בוהקות באדום והתקדם אליי במהירות הבזק אך רגע לפני שהיה יכול לנשוך אותי עם הניבים שלו הלהב עצר בעדו כאשר הלהב מונח על צווארו "ברחתי כי אבא שלך איים עלינו היינו חייבים לברוח אני כל כך רוצה לרצוח אותך על זה משפחתי ואני היינו פה הרבה לפניך ולפני אבא שלך…"הוא התנשף בזעם וניסה כל כך לא להרוג אותי או לפחות לנסות גיכחתי אליו ואמרתי: "אתה לא מכיר אותי או את אבא שלי אז כדי לך ליסתום את הפה שלך ליפני שאני חותך לך את הגרון. החזרתי את החרב שלי למקום שלה והלכתי לכיתה לשיעור האחרון. לא הקשבתי בכלל בשיעור וזה לא עיניין אותי רק חשבתי על אדוארד וכל מה שקרה אני צריך לדבר עם אבא דחוף. 
נק'מבט אדוארד 
אני לא מאמין הוצאתי מול ניקו ניבים קארליל יהרוג אותי הלכתי הביתה ולא היה איכפת לי מהשיעור האחרון הלכתי לקארליל וסיפרתי לו הכל הוא התעצבן עלי ואמר לי: "זה לא בסדר מה שעשית" ועכשיו אני מבין מה שעשיתי זה היה טעות הוא החליט שנזמין אותו לארוחת ערב מחר שאלתי אותו אם. זה רעיון טוב הוא אמר שכן אתה הולך להזמין אותו לארוחת ערב הנהנתי והלכתי לאכול כדי לא לעשות את אותה טעות פעמיים בזמן הזה קארליל אמר לכולם שניקו יגיע לארוחת ערב כמובן שהיה וויכוח שחזרתי בגלל רוזלי שלא הסכימה לזה בכלל והלכה לחדר שלה בעצבים.