ניקו די אנג'לו

פרק 26

נק' מבט ניקו
התעוררתי וישר אחרי שסיימתי את מטלות הבוקר השחזתי את כל כלי הנשק שלי כי הייתה לי הרגשה שמשהו מפתיע יקרה הגעתי לבית ספר אדוארד חצי התקרב אליי אבל לא בקטע לוחץ כאילו למד לתת לי את המרחב שהייתי צריך דבר שהיה חסר לי מאז המוות של וויל השיעורים עברו באישיות מעצבנת וסוף סוף הגיעה הפסקת אוכל של הצהריים לקחתי את האוכל ויצאתי לחצר קרוב לפינה כדי שאף אחד לא ישים לב אליי אחרי 10 דקות בערך שמעתי את אחת מהאחיות של אדוארד מתעצבנת בלחש עליו "אתה יודע כמה נזק עשית מאז שהתחלת לדבר עם הילד המפחיד הזה?! אתה יודע כמה ההורים מודאגים?!? המצב חרא בגללך ואתה יודע את זה" אחיו חיזק אותה ואמר: "עשית הרבה נזק ואנחנו חייבים לתקן אחריך שוב וזה די נמאס אז כדי שתתחיל לקחת את עצמך בידיים ידיים שמאליות ותהיה יותר זהיר מאשר אי פעם" שתיקה השתררה ואני שמתי לב שאני כולי עסוק בשיחה ולא באוכל כאילו זה שינה לי משהו אדוארד לבסוף הגיב וענה: "תקשיבו אני יודע שזה עשה בעיות אבל יש בניקו משהו מיוחד משהו שלא ראיתי אצל אף אחד אחר-" "נכון הוא מפחיד למוות כי הוא בן של אל המוות או מה שזה לא יהיה!" "-לא התכוונתי לזה זה נכון שהוא ואבא שלו מפחידים אבל יש בו משהו נורא… נורא מקסים ואני די מחבב אותו.. לא אני דלוק עליו אש הוא ניראה מגניב בעיניי" נחנקתי ממה שהיה לי בפה והשתעלתי בקול ככה שכניראה הם שמעו אותי התחלתי לשמוע צעדים אז עשיתי מסע צללים מהיר לבית לקחתי את צינור הגינה במהירות והכנתי קשת בענן מאולתרת זרקתי דרכמה לכיוון וביקשתי: "הו איריס אלת הקשן בענן הראי לי בבקשה את אבא" לקח כמה רגעים ואז הוא נגלה אליי אמרתי לו: תעלה למעלה יש לנו על מה לדבר זה דחוף וזה לא לשיחת איריס-נט זה קשור לאדוארד" וניתקתי את השיחה מקווה שהוא יעלה בקרוב טיפלתי בגינה ודיברתי עם אחד הילדים הלא בולטים בכיתה על מה שפספסתי בו שיעורים שהתפלחתי מהם תוך כדי שאני מטפל בגינה  הוא עידכן אותי וניתק על מנת לחזור במשחק מחשב שהוא שיחק לאחר שסיימתי לטפל בגינה כמו שהיא ראויה לקבל אבא הגיח בכניסה מהצללים פשוטו כמשמעו ואמר: "בו ניכנס ונדבר" ונכנס לבית בלי לחכות לי אפילו רגע דל הוא התיישב על כיסא בפינת האוכל כולו היה מאורגן לקרב הוא נצץ בשריון מכסף טהור ודוקרני ידיים נצצו על אצבעותיו מאבני החן שהיו עשויות קסדת האופל שהיא סימן הכירו הייתה מונחת על השולחן על יד מיימיה שמלאה בנקטר הוא שאל: תעדכן אותי מה קרה?" הסתכלתי בריכוז על הרצפה כי הרגשתי את כל המתים מוכנים בתור צבא מחכים לפקודות של אבא עניתי לאבא: "ממש התכוננת למלחמה אה? צר לי אבא אבל זה די ההפך היום יצא לי לצוטט בטעות למשפחת קאלן שהגיעו לבית ספר בהפסקת האוכל של ארוחת הצהריים והם נזפו בו על זה שהוא התחיל לדבר איתי ועל כל הנזק שנגרם לבית בעקבות זה-" "יש להם סיבה טובה והם די צודקים" הנהנתי והמשכתי "-בכל מקרה אדוארד אמר שהוא יודע על הנזק שנגרם בעקבות זה והוא באמת מצטער אבל הוא אומר שמשהו שונה בי והוא די מחבב אותי אפילו אמר שהוא "דלוק עליי אש" ואני לא ידעתי מה לעשות אני קצת נחנקתי מהאוכל באותו רגע וברחתי לבית וסיפרתי לך…" הוא הסתכל עליי במבט רגוע ובן רגע הרגשתי את כל המתים חוזרים לשאול לסדר היום הרגיל שלהם לבסוף הוא אמר: "אני שמח שזה הנושא ולא משהו אחר באמת התחלתי לדאוג כמו שיכולת לראות וגם מן הסתם להרגיש את הכל אבל טוב לדעת אבל לפני שאתה מעכל את זה עליך לשאול את עצמך שאלה אחת והיא מה אתה מרגיש כלפיו? זאת אומרת האם הוא עושה לך טוב? האם אתה מרגיש אחרת בגללו?" השפלתי את מבטי וחשבתי לכמה רגעים לבסוף עניתי: "אני לא יודע מה אני מרגיש כלפיו אבל כן יש בו משהו שהיה רק אצל.. אצל וויל וזה לכבד את הספייס שאני צריך ו.. לא יודע נראלי יש לי סוג של קראש עליו אבל אני לא ממש יודע אני צריך קצת לחשוב על זה" הרהרתי לרגע ושאלתי: למה אמרת לי לשאול את עצמי את השאלות האלו? אתה רומז משהו??" אבא עשה לרגע פרצןף חושב וענה: "לא לא רק רציתי להראות לך את הדרך להתמודד עם העובדה זה יעזור לך לעכל את מה ששמעת" הבנתי שהוא מנסה לשקר ועניתי בטון שקט אך מרתיע: "תגיד לי את האמת אבא אני יודע שאתה משקר…"  "טוב בסדר אני חושב שאתה אוהב אותו אבל אין לך אומץ לומר את זה אחרי ששלחת את וויל בעצמך לשדות הענישה" מה שהוא אמר הכה בי חזק הייתה לי סחרחורת לרגע ואמרתי: "מה?!? אין סיכוי! למה שתחשו-" ואז נפל לי האסימון ההתנהגות שלי הייתה מאוד משונה מאז שהוא איים עליי ואני רגיל לאיומים כי לא רציתי להיפגע מ.. ממי שאני אוהב גלגלתי עיניים והרמתי את הראש לשמיים וחצי אמרתי חצי צעקתי: "טוב כן אני אוהב אותו! לעזאזל לא חשבתי שאני אומר את זה שוב אחרי וויל" ומלמלתי לעצמי סליחה וויל לא רציתי להתקדם ממך הלאה זה היה בטעות אבא התקרב וחיבק אותי ולחש "הכל בסדר אני מבין את הפחד שלך אבל אהבה לא מתה בגלל זה אפרודיטה היא האלה החזקה ביותר כי אפשר לשלוט באהבה" חיבקתי אותו בחזרה ואז הבנתי מה גרם לי לצעוק התנתקתי מהחיבוק של אבא וצעקתי "מקווה שאתה מרוצה אדוארד אתה יודע שזה הדדי עכשיו תעוף מהבית אחרת המוות יגבור בפעם הראשונה על האהבה  והרגשתי את הרוח מהמהירות שלו שהוא ברח אבל יכולתי להרגיש עד אליי את האושר ולראות את חיוכו המקסים מרוח על שפתיו