ניקו די אנג'לו

עמוד 19

נקודת מבט ניקו
קמתי בבוקר התאמנתי בחרב הלכתי להתקלח ולאכול שתפתי את הכלים לקחתי את התיק והלכתי לבית ספר עם החרב חגורה על המותן שלי. נכנסתי לשיעור הראשון הוא היה על אזרחות. השיעור היה על החוקה האמריקאית  לא הקשבתי לשיעור כי הוא היה משעמם כמו כל שיעור כי כבר למדתי את כל החומר (למדתי את כל החומר כי וויל בקש ממני) לא באמת היה אכפת לי להקשיב לי לשיעור פשוט אני שבור לב וכל פעם כשאני חושב עליו עולות לי דמעות הנחתי על הראש על השולחן ולא חשבתי שאני יכול להיות כל כך רגיש כל רגשותיי עולים מעל פני השטח למזלי הנחתי את הראש על השולחן לפני שמישהו יראה וויל שינה אותי ואני צריך לחזור למי שהייתי קודם לבד שקט מפחיד ללא צורך באף אחד אחר וזה מה שיקרה ו וויל לא יהיה קיים יותר והוא ישלם על זה בחיים הבאים לא משנה מה הוא יהיה חצוי או אנושי הגלגול הבא שלו יסבול בזה אני מתחייב. עצמתי את עיניי ונמנמתי בשיעור עד שיד ניערה אותי והתעוררתי בקפיצה והתרחקתי מיד הסתכלתי על האדם במבט מקפיא ומפחיד עד העצם וכמובן שמי שראה את המבט היה אדוארד קלן אדוארד קלן אמר: "המורה קוראת לך" הסטתי את מבטי לכיוון המורה ושאלתי בקול קר ומפחיד: "מה את רוצה?"
המורה ענתה: "אתה יודע מה היא חוקת ארה"ב? "
"כן-" עניתי אז היא שאלה: "מה היא?" עניתי לה: "חוקת ארצות הברית היא החוק העליון במערכת החוקים של ארצות הברית, והמסמך המכונן שלה. החוקה, שכללה עם פרסומה שבעה פרקים, ביססה את הממשל והשלטון בארצות הברית: שלושת הפרקים הראשונים בחוקה יצרו, לפי עקרון הפרדת הרשויות, את שלושת חלקי הממשל הפדרלי של ארצות הברית, שהם הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, וקבעו את צורת הממשל במדינה כרפובליקה פדרלית. מכוח הפרק הראשון בחוקה נוסד הקונגרס, בעל שני הבתים (בית הנבחרים והסנאט), שיחדיו מהווים את הרשות המחוקקת; מכוח הפרק השני נוסד תפקיד נשיא ארצות הברית, שעומד בראש הרשות המבצעת; והפרק השלישי ייסד את בית המשפט העליון, וכן מערכת של בתי משפט נוספים, שיחדיו מהווים את הרשות השופטת. ארבעת הפרקים האחרונים עיצבו את עקרון הפדרליות, המאפיין את הממשל בארצות הברית, ובו המדינות מתאגדות לכדי ישות פוליטית אחת, ובכך מוסרות חלק מסמכויותיהן לרשות השלטון המרכזי. בפרקים אלו, החוקה מפרטת את זכויותיהן השונות של המדינות, וכן מבדילה בין תחומי האחריות של ממשלי המדינות ובין אלו של השלטון המרכזי, כמו גם את היחסים ביניהם. חוקת ארצות הברית נחשבת לחוקת המדינה הקדומה ביותר שעדיין תקפה כיום. החוקה אומצה ב-17 בספטמבר 1787 על ידי ועידת החוקה שנערכה בעיר פילדלפיה, פנסילבניה, ואושרה לאחר מכן בוועידות במדינות השונות. החוקה נכנסה לתוקף רשמית כשנתיים לאחר מכן, במרץ 1789. מאז ועד היום, תוקנה החוקה 27 פעמים,במטרה להתאימה לצרכיה המשתנים של האומה. עשרת התיקונים הראשונים, הידועים יחדיו כמגילת הזכויות, מבססים את ההגנה במשפט האמריקאי על חירויות הפרט, ומגבילים את יכולתו של השלטון להתעמר באזרחיו. גם התיקונים שבאו לאחר מכן הרחיבו את ההגנה על זכויות הפרט והאזרח, כמו גם התייחסו לעניינים שונים הקשורים לסמכויותיו של השלטון הפדרלי.
בהיותה המסמך העליון והמחייב ביותר, החוקה מדריכה עד היום את החברה האמריקאית בענייני חוק, פוליטיקה וממשל. הצהרתה, המתחילה במילים "אנו, אנשי ארצות הברית" (We the people), מבססת את התפיסה האמריקאית, החדשנית לשעתה, שהשלטון מטרתו לשרת את האזרחים, ולא להפך, ומשקפת את עקרונות המחשבה הליברלית. בפרקיה השונים, החוקה מבססת את הפרדת רשויות השלטון, שומרת על איזונים ובלמים בין הרשויות, מגינה על שלטון הרוב כמו גם על זכויותיהם של המיעוטים, ומסדרת את מערכת היחסים שבין השלטון המרכזי ושלטון המדינות. לאורך ההיסטוריה, חוקת ארצות הברית השפיעה ונתנה השראה בינלאומית לביסוס חוקות במדינות אחרות. הקלף המקורי עליו נכתב המסמך שמור ומוצג בבניין הארכיון הלאומי של ארצות הברית בוושינגטון הבירה. את רוצה לדעת גם על הכנת החוקה? כי גם את זה אני יודע וגם על החוקה הבסיסית כדי לך ליקרוא על זה זה יהיה לך מעניין אני חושב. בכל אופן אל תיהיי כל כך מופתעת המורה אני יודע שניסית להכשיל אותי וציפית שלא אדע אבל אני יודע, עכשיו סיימת או שאני צריך להסביר עוד משהו?" המורה התעשתה מהר ואמרה: "יפה ניקו לא ידעתי שאתה יודע הרבה כל כך, רוצה להסביר לכיתה מה זה הכנת החוקה?" משכתי בכתפיי ועניתי: "טוב" וכמובן שעשיתי את זה בקול קר ומפחיד כי עדיין כעסתי מאוד שהעירו אותי ואמרתי: "הכנת החוקה- מאז הכרזת העצמאות של ארצות הברית בשנת 1776 על ידי שלוש עשרה המושבות, הייתה כל מושבה מדינה עצמאית. האיחוד בין המדינות היה לא יותר מקונפדרציה רופפת ונוהל על פי תקנון הקונפדרציה אשר קבע כי כל שינוי בו חייב אישור של כל שלוש עשרה המדינות. כלי השלטון היחיד של האיחוד היה קונגרס הקונפדרציה, אשר היה תלוי ביותר ברצון הטוב של המדינות; גם כאשר החליט הקונגרס דבר-מה, לא הייתה לצדו רשות מבצעת על-מנת להוציא אל הפועל את החלטותיו; כמו כן, לשלטון המרכזי של הקונפדרציה לא היו כספים, שכן התקנון לא העניק לו את הסמכות לגבות מיסים. לאור חסרונות אלה, בוועידת אנאפוליס משנת 1786 הוחלט כי יש לכנס ועידה של נציגים מכל המדינות על-מנת לדון בתיקונים ושינויים לתקנון. בהתאם להחלטה זו, ב-25 במאי 1787 התכנסה ועידת החוקה בפילדלפיה.