עמוד 15

150 13 3
                                    


*חזרה לניקו* 
קמתי שוב מוקדם חבל שזה כבר שעון ביולוגי אצלי רציתי לחתוך כל כך עמוק שאמות או להתאבד אבל לא היה לי כוח לזוז מהמיטה או לעשות משהו אז פשוט התהפחתי במיטה ונירדמתי לעוד יום עומלל של אי רצון ליחיות. אני לא יודע כמה ימים עברו ככה אבל לא היה איכפת לי איזה בוקר אחד ששוב קמתי מוקדם שמעתי את הדלת נפתחת לקחתי את החרב שלי והלכתי לכיוון הדלת וכיוונתי אותה על מי שהגיע מי שעמד בסלון היה לא אחר מאשר האדס החזרתי את החרב לנדן שלה ושאלתי אבא: "מה אתה עושה פה?" "שב בן אנחנו צריכים לדבר" התיישבתי על הספה ואבא מולי "תיראה ניק אתה צריך לחזור לבית הספר ולעצמך לא איכפת לי שאתה חותך אתה לא יכול למות אבל רצית ללכת למקום שבמחנה לא ימצא אותך לפחות תיהיה ילד רגיל ניק הבית ספר דואג לך אמרתי שאתה חולה ותגיע מחר. אני מניח שאתה ככה בגלל וויל סוג של ניפרדתם אני מניח" המשיך אבי להגיד הוא קם וחיבק אותי אתה יכול ליבכות ניק אני מבין אותך גם לי היה רע שאמא שלך מתה. התחלתי ליבכות ולחבק את אבא חזרה אחרי שנירגעתי אמרתי: "תודה אבא אתה צודק אני צריך להתגבר עליו ולהמשיך הלאה הכרתי מישהו בשם אדוארד קאלן הוא נחמד אבל לא יודע יש בוא משהו מוזר ולא רגיל" הסברתי לאבא הוא הינהן ואמר: "מישפחת קלאן הם ערפדים ויש גם אנשי זאב בעיירה הקרובה בכל אופן ניק תישמור על זה בסוד אסור שאף אחד ידע." הנהנתי "תודה" אבא חיבקתי אותו שוב. והוא חיבק אותי בחזרה. ואמר יהיה בסדר בן. הינהנתי ואמרתי: "אבא תוכל לבוא לעיטים קרובות יותר? אני צריך מישהו לדבר איתו." "בסדר הוא אמר אבוא פעם הבאה עוד יומיים אבל אתה הולך ללמוד שנה אחרונה שלך פה זה יב" הינהנתי ואמרתי: "סגרנו"  עכשיו תישבע בנהר סטיקס" אמרתי לאבא והוא אמר: "אני נישבע בנהר סטיקס שאבוא לבקר אותך ניק לעיתים קרובות אם אתה הולך ללמוד". הינהנתי ואמרתי: "אני נישבע בנהר סטיקס שאלך ללמוד עם תבוא לבקר אותי לעיתים קרובות" היה רעם הינהנתי "עכשיו אבא יש עוד משהו שאתה רוצה?" "לא לא רק בשביל זה באתי ובשביל ליראות מה איתך  הו ויש לך מישהו שכל הזמן נימצא בחוץ ומיסתכל עליך ומנסה ליקרוא לנו את המחשבות ואני בטוח שהוא שומע אתנו היי אדוארד אני מבקש ממך שתפסיק לצותת לנו ותפסיק לערוב בצללים של הבית של ניקו תודה. ואם אמצא אותך פה זה לא יגמר טוב. ואני יודע שאתה שומע את" זה אבא אמר חייכתי ואמרתי: "תודה אבא". אבא הינהן ואמר: "תתלבש ונצא קצת החוצה" הינהנתי והלכתי להיתלבש. חזרתי ויצאנו החוצה.

ניקו די אנג'לוWhere stories live. Discover now