ניקו די אנג'לו

פרק 20

היה צילצול קמתי הלכתי לשירותים ועשיתי מסע צללים הביתה. 
אכלתי ארוחת ערב הדחתי את הכלים הלכתי לגינה וטיפלתי בה כמידי יום כמנהגי לאחר שסיימתי השעה הייתה שעת לילה מאוחרת הלכתי למיטה וחתכתי את הורידים בצורה עמוקה עד שהתעלפתי מהכאב ומחוסר דם, לפתע מישהו ניער אותי הסתכלתי עליו במבט מתושטש אבל התנערתי מזה מהר והבאתי לו אגרוף ישירות לסרעפת אבא השתנק ואמר: "אאוץ' ניקו זה היה הכרחי?" "כן הבהלת אותי, מה השעה בכלל?" 
הוא התסכל על שעון מזהב טהור שהופיע משום מקום על פרק ידו ואמר: "6 לפנות בוקר"  החזקתי את ראשי עד שהוא הפסיק להסתחרר ושאלתי אותו: "למה באת עכשיו? נשבעת לבוא כל יום…" הוא ענה: "לא הצלחתי לבוא קודם היו בעיות בשאול סליחה בן אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו" וחיבק אותי בחום וחיבקתי אותו בחזרה והתרחקתי ממנו אבא שאל: "עוד פעם חתכת?" ואז הוא הסתכל על הרצפה המוכתמת מדם אדום והאיכור הזהוב שלכלך את הרצפה השפלתי את מבטי והסמקתי מהבושה "כן אבא סליחה" "זה בסדר ניקו אני עדיין אוהב אותך כמו שאתה"
"תודה אבא"
"עוד מעט יש לך בית ספר לך תתארגן"
"מתי תבוא פעם הבאה?🥺" 
"אני לא יודע ניק יש המון בלאגן בשאול אני מקווה שבשבוע הקרוב הבנתי שאתה טוב בלימודים כל הכבוד בן גאה בך" הוא טפח לי על השכם הנהנתי אליו והתגנב לשפתיי חיוך 
"תבוא מהר ואם אתה צריך את העזרה שלי שם אז אבוא לעזור אבא אני יכול לעזור לך אני יותר חזק ממה שאתה חושב" 
הוא חייך אליי במבט גאה ואמר: "טוב בן אבל עליך להתרכז בלימודים" והמשכנו לדבר במשך דקות ארוכות עד שאבא שם לב לשעה ואמר בקול לחוץ: "אתה תאחר לבית ספר בוא אקפיץ אותך" הגענו לשער ואבא נעלם ראיתי את אדוארד מסתכל לכיווני אבל לא היה איכפת לי נכנסתי לשיעור באיחור של 5 דק' המורה הסתכלה כליי והמשכתי ללכת כשהגעתי למקום אמרתי לה: "איחרתי בגלל שאבא בא לביקור אם יש בעיה אארגן לך איתו פגישה אחד על אחד👿👿" המורה חילקה דפי עבודה במתמטיקה הסתכלתי על הדפים וראיתי את התרגילים הם היו קלים להחריד מזווית עיני שמתי לב שאדוארד מתיישב לידי אך התעלמתי ממנו התרגיל הראשון היה: תרגיל 1
6x-2y=24
x+5y=4 
 התשובה של זה היא: 
6x-4-3x=24
x=28÷3=9 ⅓
-2y=-4-3x/9⅓
Y=16
X=9⅓
תרגיל 2
4x + 3y = -11
3x – 2y = -4
התשובה של זה היא:  
4x+3y= -11 
3x-2y=-4
4x+3y=-11
x=-4
4x(-4)+3y=-11
x=5/3
(x,y)=(-4, 5/3)
4x(-4)+3x5/3=-11
3x(-4)-2x(-4)=-4
-11=-11
-4=-4
(X,y)=(-4,5/3)
תרגיל 3
3x = 5y + 5
2y = 4x – 16
התשובה של זה היא:
3x=5y+5
x=4+½y
3(4+½y)=5y+5
y=2
x=4+½x2
x=5 
(x,y)=(5,2)
נבדוק אם הזוג הסדור הנתון הוא היתרון של מערכת המשוואות 
3x5=5x2+2
2×2=4×5-16
15=15
4=4
(x,y)=(5,2)

היו מלא תרגילים כאלה אז פתרתי את הכל במהירות גבוהה להחריד. הזזתי את הדף לקצה השולחן בצד שלי הנחתי את הראשון על השולחן ונימנמתי המורה נגעה בי ושאלה: "פתרת את התרגילים שלך?" העפתי את היד שלה  ממני עם פרצוף מאוד עצבני ומפחיד שאבא היה גאה בי היא גימגמה סליחה והבאתי לה את הדף ואמרתי לה: "קחי סיימתי את זה זה היה קל מידי." המורה הינהנה ונתנה לי דף עם שיטת ההצבה גילגלתי עיניים קודם השוואת מקדמים ועכשיו זה נו באמת? פתרתי את זה במהירות וחזרתי לישון המורה היסתכלה עלי ואמרה לי: "אני רואה שאתה שולט בחומר הזה" "כן" הינהנתי היא נתנה לי דפים עם משוואה ריבועית עם פרמטר זה היה קל סיימתי את כל ה4 דפים. ניגמרו 5 שעות המתמטיקה הלכתי לכיתה ריקה עשיתי מסע צללים ניכנסתי לחדר שלי ונירדמתי.
נק מבט אדוארד
הייתי בחדרי וחשבתי על ניקו אני לא יודע מה עובר עלי אבל הוא מוזר ואני לא מצליח ליקרוא את המחשבות שלו ועוד יותר מכך הוא כל הזמן ישן בשיעורים ושהמורים פונים אליו יש לו תשובות ארוכות ונכונות כאילו הוא חיי בזמן הזה אבל לא יכול ליהיות שהוא ערפד כמוני כי הייתי מזהה את זה אז מה הוא? אני ממשיך להתהלך בחדר וחושב על התשובות של ניקו למורים והמהירות שהוא כתב את התשובות שלו במתמטיקה זה לא רגיל הוא שונה משהו פה לא רגיל. 
רציתי לעזוב לא רציתי להיות קרוב אליו אז ביקשתי מקארליל לעזוב הוא הינהן ואמר בסדר ארזנו את הדברים שלנו ועזבנו לחברים קרובים שלנו שגרים בג'ורג'יה.