ניקו די אנג'לו

פרק 37

שיניתי את פרק 36 מומלץ ליקרוא אותו שוב
___________________

נקודת מבט ניקו

התעוררנו כשאנחנו מחובקים כפיות כשרק השמיכה מכסה את גופנו אוי איזה לילה משגע זה היה הסתובבתי וראיתי את אדוארד עוד ישן לידי בעודי בוהה בו חיכחתי את "המחבט שלי" לצד המחבט שלו כך שלבסוף התעורר עם חיוך על הפנים "בוקר אור בייב" הוא נישק אותי נשיקה חמה "ישנת טוב מיאמו?" "ישנתי מצוין" הוא ענה התנשקנו עוד כמה דקות ואז הוא ניתק את הנשיקה "קדימה יש עוד מעט לימודים" "אויש נו בחייך אדי יש עוד שלוש שעות" "וכמה זמן אתה חושב שלוקח לנו להתקלח ביחד?" וקרץ אליי מבלי להפנות אליי את פרצופו הוא הלך למקלחת ואחרי כמה דקות שחייכתי חיוך טיפשי לעצמי יצאתי מהמיטה והלכתי בעקבותיו אל חדר האמבטיה שם הוא חיכה לי עם מים לוהטים שבקושי הצלחתי להבחין במשהו עם כל האדים שהיו יצאנו מהמקלחת וכשסיימתי להתלבש (אני תמיד מסיים לפניו) ירדתי למטה והתחלתי להכין לנו ארוחת בוקר לו הכנתי את הביצים עם הדם מסוג O+ כמו שהוא אהב הלכנו לכיוון האוטובוס כי סיכמנו בלילה שיום אחד בשבוע נהיה כמו אנשים רגילים בלי יכולות משונות אלא אם אין ברירה מה שהתיר לי לשאת איתי את החרב מברזל סטיגאי בכל אופן ירדנו מהאוטובוס והלכנו שלוביי ידיים אל חדר הכושר של התיכון הורדנו את החולצה ובתור חימום עשינו 3 סטים של לחיצת חזה ללא משקל ואז התחלנו לעשות את המשקלים הרגילים שלנו אחר שסיימנו את המתיחות הנחתי על המוט האולימפי עוד דסקי מכל צד שמשקלה הוא 10 קילו ונשכבתי על הספסל ואמרתי עם פליטת אוויר לאדוארד "תחפה עליי בבקשה" הוא הסתכל עליי ואז על המוט האולימפי ושאל "אתה בטוח? זה 60 קילו אחרי אימון של 40 בכמה סבבים מתוק זה יותר מסתם כשל חיובי" "אני בטוח. אני יודע שאני מסוגל לעשות את זה לפחות 3 חזרות" ובעודי אומר את זה חשבתי לעצמי או כמה קלוריות אני הולך לשרוף איזה כיף לי והרמתי את המוט מהמתקן והחלתי להוריד בסופר איטיות וכשהגעתי עם המוט בנגיעה עם החזה הרמתי במהירות עשיתי ככה עוד ארבע חזרות וכמעט נכשלתי אבל אדי שמר עליי ועזר לי להחזיר את המוט למקום הלכנו להתקלח וכשסיימתי וחיפשתי את המגבת לא מצאתי אותה "אדי ראית את המגבת שלי? אני לא מוצא אותה" "בוא ותקבל אותה פרחח קטן" הם עמדו מולי 6 נערים לבושים בג'ינס שחור צמוד בירך ורחב באזור התאומים הזכרתי לעצמי אין לי מה להתבייש אני חצוי יווני בימי קדם ככה היינו נלחמים חייכתי אליהם את החיוך השטני הרגיל שלי ו"שיפדתי" את האוחז במגבת עם העיניים "אתה רוצה להיות מסורס ראשון?" שאלתי אותו והוא נרתע מיד בדיוק כמו כל שאר הבריונים בני התמותה "אתה לא יכול עלינו צנים-בוי אנחנו 6 ואתה 1 ועוד ממדי הגוף שלך לעומתנו זה לא כוחות בכלל בוא קח ת'מגבת עם מה שיש לך שם זה ביצים אמיתיות או שזה סתם ביצים מפלסטיק בשביל להרשים את בן הזוג שלך אדי" כשהוא אמר את הכינוי של אדוארד שרק אני ורק אני קורא לו ככה חטפתי ת'קריז של החיים "רק אני קורא לו אדי מוזר חסר הורה אלוהי!" צרחתי ורצתי לעברו ושניהם לפני שהוא זז זזתי לפניו חטפתי את המגבת ובעודי מסתובב הפלקתי לו על התחת עוד לפני שזז "בוא נבדוק אם מה שיש לך בין הרגליים זה זין או סתם נקניקיה שקיבלה ויאגרה כי מישהו הפליק לו על התחת" גילגלתי במגושם את המגבת והוא הסתובב עם פנים כל כך אדומות שלרגע חשבתי שהוא מנסה לא לגמור "אתה לא תיקח לי את הפאנצ'ים צנים-בוי!" צרח הרמתי את ראשי ובעודו רץ אליי להרביץ לי שלחתי הצלפה אחת למשפעה שלו והקול שיצא לו היה לא יותר מאשר ציוץ "אאוץ' " "בהחלט אאוץ' מישהו מכם רוצה להצטרף אל הסריס הקטן?" וליפפתי את המגבת סביב צווארו של הביריון מספר 1 (זה שהיה עם המגבת שלי וקרא לי צנים-בוי) "ארצה כלב רע" והידקתי את המגבת מסביב לקנה הנשימה שלו והוא גנח שוב ו5 הבריונים האחרים הסתכלו עליי במבט של "חכה חכה זה עוד לא נגמר" ואני בתגובה לחשתי ללא קול "אני מחכה לכם סרסורים קטנים" ונעצתי בהם מבט חודר והם ברחו בריצה הורדתי את המגבת מצווארו "רוץ כלב לפני שאחזיר את הרצועה והפלקתי שוב על התחת עם המגבת "סרסורים מה? לא חשבתי שאתה כזה דום מאוד סקסי מוכרח להודות הכנסת אותי למצב של בוטום אתה יודע מה זה אומר דאדי?" "לא… ולמה אני דאדי פתאום?" "כי פעם הבאה שאנחנו משחקים אתה טופ ולא אני ואני אהיה ילד רע מאוד במקלחת" אמר אדוארד מאחור ואיך שסיים הגניב קריצה רבת משמעות אבל נאלצנו ללכת ללימודים אז התלבשתי או יותר נכון אדוארד הלביש את הדאדי שלו "האמת אני מחבב את זה אתה יודע?" "הגיוני דאדי אבל זה כרגע כי אני ילד טוב חכה שאהיה רע" "חכה שאהיה דאדי" קרצתי והלכנו ללימודים אם כי לא הצלחנו להתרכז בשיעורים הראשונים הגיעה ההפסקה והינה הזמן לדבר עם אדוארד כי לא הספקנו בגלל החארות ההם נושכי המגבות בעודי הולך לחכות לאדוארד שיצא מהשרותים ואז נלך ביחד לקפטריה מישהו הגיע ונתקע בי עם הכתף חשבתי לעצמי נו מה כל אחד ינסה לבדוק את הכוח שלי? שיהיה. "היי סתכל לאיפה אתה הולך" אמרתי מאחוריו "מה אמרת?" הוא שאל מופתע אך עדיין לא הסתובב אליי הוא עוד לא הבין כמה אני הסיוט שלו גובהו היה כמעט פי 2 מהגובה שלי ורחב כמו אולם כדורסל בערך "אמרתי שאתה צריך להסתכל לאן אתה הולך כי פאקינג נתקעת בי" הוא הסתובב "תסתום ילד צנון או שאעקור אותך מהשורש בעודי מהרהר כמה המשפט מתאים לבני דמטר הוא "התגנב" מאחורי והחל לחנוק אותי בהתחלה לא נלחמתי עד שהוא צעק "תראו הילד למד מי החזק בחברה" וציק צחוק כזה דוחה שאפילו צחוק של אמפוזה היה עדיף על הצחוק שלו "יש.. יש לך עד 3 לשחרר אותי אחרת אתה מת בן זונה" "בוא נראה אותך חתיכת חרא" תוך שלוש שניות הוא מצא את עצמו חונק את עצמו בלי דרך לשחרר אותו ובעוד הידיים שלו עסוקות בלחנוק את בעליהן  בעטתי בו בבטן ואז במפשעה והלמתי בו שישה אגרופים באפו כמו פטיש על סדן בכוח ובמהירות פתאום הבנתי שמישהו עוצר אותי מלתת לי את המכה השביעית במצחו של המקרר התפוח הסתובבתי וראיתי שזה היה אדוארד הבטתי בו במבט רושף שכל התלמידים שהיו במרחק שישה מטרים לפחות נסוגו כמה צעדים נוספים לאחור "היי ניקי זה אדי הכל בסדר מתוק תירגע" "תסתום!" צרחתי וכל התלמידים במסדרון התחילו להסתובב אך אדוארד אמר לי בקול תקיף אך שקט "לא אסתום תסתובב עכשיו!" ובין רגע התלמידים במסדרון לא ידעו מה היה עדיף להסתכן ולראות מה יהיה על אדוארד ולהסתכן בכך שאני אשסף להם את הגרון עם ציפורן האגודל או לברוח על נפשם למרות הסקרנות של מה יעלה בגורלו של אדוארד החלטתי לכבד את אדוארד למרות הזעם שהצטבר אצלי מהבוקר כבר נכנסתי "למוד הריגה" משהו שלא היה מאז המלחמה הגדולה כשהמחנות שילבו כוחות אומנם לא הראיתי את זה בשיעורים הראשונים אבל הרגשתי מושפל והייתי חייב להוציא את הכעס הסתכלנו אחד על השני כמה רגעים אני עם מבט שורף והוא עם מבט חודר וחמים והוא פשוט נישק אותי מול הפאקינג בית ספר הנדתי בראשי לשלילה והלכתי משם בכעס ושניהם לפני שהלכתי העפתי עוד בעיטה במפשעה של השרוע על הרצפה "אילולא בן הזוג המדהים שלי היית מת מקרר גדול" והלכתי משם עצבני ואפילו יותר מושפל מאירועי הבוקר
לקחתי את האוכל וברחתי לשירותים ומשם עשיתי מסע צללים אל גג בית הספר לא רציתי חברתו של אף אחד אחר שסיימתי את ארוחת הבוקר הרגעתי את עצמי וכשהוצאתי את המראה גילוי שנשארו שאריות של סומק כניראה מהנשיקה לקחתי לעצמי עוד רגע וכשהאדמומיות נעלמה עשיתי מסע צללים לשירותים בחזרה ומשם הלכתי בזריזות לכיתה. הגעתי לכיתה והיה מונח שם מסטיק עם פתק בלי לחשוב פעמיים שלפתי את הסכין וכל הכיתה למעט אדוארד קפצה קילפתי את המסטיק מהשולחן בדיוק וזרקתי את הפתק עם המסטיק לפח הבריונים מהבוקר סימנו שהם הולכים לרצוח אותי החלטתי לאיים בחזרה מצב הרוח שלי חרא ואין לי כוח לכלום הטלתי את הסכין שאיתה פילטתי את המסטיק בדיוק 3 ס"מ מאזור המשפעה הסתכלתי במבט קר והם לשם שינוי פתחו את ספר הלימוד