ניקו די אנג'לו

עמוד 13

הסכין הייתה מנחמת כל כך ביד שלי העברתי אותה על היד איפה שהיו צלקות כבר של חתכים. חתכתי עוד חתך ועוד חתך וכל החתכים היו עמוקים שהתחלתי ליפול אחורה למיטה על המצעים הלבנים שכבר לא לבנים  לא היה איכפת לי המשכתי לחתוך עוד ועוד כבר הגעתי לגומץ (הצד השני של המרפק איפה שהקיפול של היד למי שלא יודע) והעיניים שלי כבר התחילו להחשיך ולא ראיתי כלום. קמתי בבוקר בלי כוחות ניקיתי את הדם מהסכין אתמול וניכנסתי להתקלח מוריד ממני את כל הדם הקרוש  ומיתנקה לגמרי.ז רקתי את המצעים לכביסה ולבשתי חולצה ארוכה שחורה ג'קט עור ארוך שחור ומיכנסיים שחורות הכל שחור כמו אז ליפני וויל. לקחתי ספוג שטפתי אותו במים שמתי סבון והתחלתי לשפשף את הדם הקרוש שהיה על הריצפה מאתמול עד שלא נישאר זכר לא הייתי רעב אז לא אכלתי בימקום זה לקחתי את הסכין וחתכתי שלושה חתכים חדשים שמתי תחבושת שלא יראו כלום הורדתי שוב את השרוול של החולצה והג'קט ולקחתי את הילקוט לבית הספר הייתי מרוחק כל היום לא הקשבתי בשיעורים ולא היה איכפת לי מכלום ישבתי בשורה האחרונה הכי בצד כדי שאף אחד לא ישים לב אלי אני שונא תשומת לב. הפסקת הצהריים הגיע הלכתי לשירותים נעלתי את התא הרמתי את השרוול וחתכתי ביד השניה הפעם חתך ועוד חתך אבל הפעם הסתפקתי בחמישה חתכים עמוקים. חבשתי את החתכים ואכלתי אמברוסיה ונקטר כדי שזה יעבור מהר. היה צלצול להמשך היום שיבוא לא הייתי מרוכז בכלל אז אין לי מושג מה היה ניגמר היום עשיתי מסע צללים הביתה לסלון של הבית שלי הורדתי את הג'קט ואת החולצה הוצאתי את הסכין וחתכתי את כל היד ואז התחלתי לחתוך מהסרעפת לרוחב וירדתי למטה עם החתכים עוד חתך עוד חתך היו על הגוף עד שהגעתי לסוף הבטן התחתונה כבר לא יכולתי לעמוד על הרגליים ישבתי על הריצפה ראשי מעורפל שמעתי דפיקה בדלת אבל לא היה לי איכפת ואז איך שהוא ידעתי שזה הוא הילד אדוארד הזזתי את היד לכיס המיכנס שלי אכלתי אמברוסיה ושתיתי נקטר וצעקתי: "רגע כבר פותח" כי הדפיקות התחזקו חשבתי לעצמי בטח בגלל מה שאבא עשה אני יודע שזה הוא רצתי מהר ניקיתי את הדם לבשתי חולצה ארוכה בדקתי שאין דם בשום מקום ופתחתי לו את הדלת ראיתי שם את אדוארד גילגלתי עיניים ואמרתי בקול קר כקרח: "מה אתה רוצה?" הוא נירתע ממני ושאל: "הכל בסדר?" עניתי לו באותו קול: "באת בזמן לא טוב אני עסוק" "מה אתה עושה?"הוא שאל "לא עניינך!" ותרקתי לו את הדלת בפנים הוא פתח אותה ואמרתי לו אם לא תלך עכשיו מהבית שלי אתה תיצטער על כך ואני כמובן אמרתי את זה בקול כל כך מפחיד שהוא הלך כמה צעדים אחורה ואמר :"טוב סליחה לא אפריע" לך והלך סגרתי את הדלת אחריו ניכנסתי לחדר ונירדמתי על המיטה