Empty eyes[niall horan]

chapter 4

קרול

ג'יי הרים עליי יד בפעם השלישית היום, וזה כאב. לא המכה, העובדה שאין ביכולתי לעשות דבר- אני עבד מבחינתו.

"היא שלי הלילה", קול מאיים ורם נשמע לצידי ויד הונחה על גופי הרועד.

"ילד אני לא יודע מי אתה חושב שאתה, אבל זה לא גן ילדים כאן- זה כסף גדול", ג'יי גיחך.

החדר היה מעומעם ולא ראינו אחד את פניו של השני.

"אני חושב שאתה תשנה את דעתך", הגבר לצידי גיחך ורעדתי יותר.

האור בחדר הקטן נדלק, ופניו של ג'יי נפלו במהירות כשנחשף לזהותו של הגבר לידי. ליבי הלם בחוזקה, פחדתי לגלות במי מדובר.

"א-אתה זה..שיט", הוא מלמל.

"כן זה אני, עכשיו תן לי אותה להלילה", "כ-כן בטח היא שלך לכמה זמן שתרצה מר הורן".

הבטתי לצידי, ומיד זיהיתי את הבחור הבלונדיני מהחבורה שהייתי איתם. "את לאב, באה איתי", חיוך חושף שיניי פנינה נחשף אליי.

"ג'יי, בבקשה", ניסיתי למחות שוב דמעות חדשות הזולגות.

"אל תדאגי, אני לא נושך" הוא לחש באוזני, מוביל אותי ליציאה. שם חיכו אותם 4 גברים, עיניהם נפערו כשראו אותי. "שנזוז?", חיוכו שלו עדיין על פניו.

"בבקשה תן לי ללכת", התחננתי, אך הוא התעלם והתקדם כשהחברים שלו מקיפים אותי, וכך יצאנו לחניה.

~~~

בואו נגיע ל25 תגובות ;)

הקדשתי את הפרק לחברה מדהימה, שהמלצתי על הסיפור שלה בפרק הקודם.

אהובות שלי, רציתי להגיד לכם תודה על זה שאתן קוראות ושולחות לי הודעות ומגיבות על זה שאתן אוהבת את הסיפורים שלי.

אתן הכי מדהימות בעולם <3

באהבה,

וויט א'נגל.