chapter 8

1.4K 170 15
                                    


קרול


נשקים.

כל כך הרבה נשקים, זה כל מה שנשאר במוחי.

התמונה ברורה;

אקדחים,

רובים,

רובי צייד,

מכל הסוגים.

פחדתי לפתוח את הפה שלי כל הנסיעה.

בסך הכל חיפשתי את חדר האיחסון כדי להחזיר את כלי הניקוי שהשתמשתי בהם, והרגשתי שאני חייבת לו. 

"צאי!",

קולו רם כשהדלת נפתחה בתנופה.

"תודה" מלמלתי בשקט, יוצאת. 

הוא הביט בי כאילו נדהם, אך ניער את ראשו ומשך אותי בזרועי לכיוון המועדון, שנראה שונה באור היום.


"אני מקווה שהיא לא עשתה בעיות מר הורן, נשמח אם תחזור שוב", ג'יי קידם אותנו. 

"בייבי, תיכנסי, תחליפי בגדים" הוא חייך בחביבות הלא אופיינית לו.

"אוקיי" מיהרתי פנימה, ובשנייה שנייל נסע ג'יי הגיח מפתח הדלת.

ידיו נחו על מותניי, מחליקות מטה.

"קרולין", 

קולו עדין, 

מגעו מלטף.

וזאת הסיבה לדאגתי, כי ג'יי מתנהג ככה רק מסיבה אחת.

הוא חרמן, או שהוא משועמם ומחפש שעשוע.


"היית חסרה", קולו מחוספס.

"לא היית צריך לשלוח אותי ללילה", הטחתי ומיד התחרטתי. 

הוא הידק את אחיזתו במותניי, מכאיב מעט, סובב אותי להביט בו והטיח את גבי על הקיר.

"מה אמרנו על הפה המלוכלך הזה שלך?" אגודלו החליק על שפתי התחתונה.

"אני מצטערת", הוא הנהן ולקח צעד אחד אחורה כדי שיוכל לאכוף את גופי במבטו.

"והבגדים?" בלבול נכתב על פניי.

"מה?"

"הבגדים בייבי, אני לא חושב שככה עזבת את המקום, איפה החליפה שלך" 

שיט.

"ש-שכחתי אותה אצל ניי-מר הורן"

הנהון נוסף. אך מיד אחר כך ידו נמשכה כאוגרת תנופה, ונחתה על צד פני. נשכתי את שפתי למנוע יבבה שרק תכעיס אותו יותר.

"את יודעת שאני לא אוהב לעשות את זה, אבל קרול, אני משלם כסף על הבגדים האלה, לא אכפת לי אם הזדיינתם או לא, לפי הלבוש שלך אני מבין שכן, אבל על הבגדים האלה" , הוא עצר תופס בפניי בכוח "את תמצאי דרך לשלם עליהם" אגרופו התנגש עם ביטני, שולח אותי לרצפה בסערת דמעות, וייסורים.

"את פאקינג לא שווה כלום כאן, המועדון הכי יקר בעיר מעסיק את הזונה הכי זולה!" הוא הרים אותי מהרצפה לרגליי.

"אני אלמד אותך את הלקח שלך". ידעתי בדיוק מה עומד לקרות כשהוא גרר אותי לאחרי הבניין, למסדרון שבו נמצאים חדרים להזמנות אישיות.

"ג'יי בבקשה, אני אשלם לך על הבגדים, אני מבטיחה, אל תעשה את זה".

גיחוך מר עזב את שפתיו, בעודו פושט את חולצתי בכוח.

"ומה את חושבת שאת עושה עכשיו לאב? את משלמת" נזרקתי על אחת הספות האדומות וגופו ריחף מעל שלי, עיניו תאוותניות.

"ג'יי.." התחננתי, אך ידעתי שאין דבר שיעזור לי, מלבד עצמי. שלחתי את הברך שלי ובעטתי בו היכן שכואב, וחזק.

"חתיכת זונה!" הוא נשנק מכאב על הרצפה.

רצתי החוצה במהירות, עם המזל שלי כמובן שהתנגשתי בחזה מוצק והפלתי את שנינו לריצפה.


 ~~~~

רציתי להודות לכם אתם מדהימים ריגשתם אותי ברמות, תודה תודה!! אוהבת את כולכם.


אז הפעם המלצה היא ל@lola1029384756 אני לא הפסקתי לבדוק אז אני מניחה שאתם תעשו את זה <3

באהבה,

וויט א'נגל


Empty eyes[niall horan]Where stories live. Discover now