Empty eyes[niall horan]

chapter 29

נייל

רציתי! אלוהים איך רציתי. אבל אני מסכן אותה, בכל רגע כזה שאני איתה. אני מסכן אותה, ולא יכולתי לתת לעצמי לסכן אותה שוב, אבל לא יכולתי להרפות ממנה.

נישקתי אותה בחוזקה בתאווה וצורך שעלה על כל דבר אחר, התפטרתי מכל הבגדים שהיו בדרכי ונשקתי אותה.

"בייב, את מוכנה?" היא רק הנהנה אליי כשפסקתי את ירכייה כנגדי והזקפה שלי חדרה אליה, היא נאנחה בשקט, כורכת את רגליה סביבי ומקרבת אותי יותר.

ירכיי נעו נגד שלה, כשאני מאיץ את המהירות. וכששנינו הגענו לשיא שלנו יחד, יצאתי ממנה בזהירות, זורק את הקונדום לפח.

"בייב, מה את עושה לי? אני צריך להתרחק ממך, אבל אני לא מסוגל", אני כורך את זרועתיי סביבה והיא מצטנפת לתוך החזה.

"נייל?",

"אממ?",

"תשתוק, ותן לישון".

אני צוחק, ומחבק אותה בחוזקה לתוך החזה שלי.

אני מתעורר להרגשה שמישהו בוהה בי, אני מרים את עיניי אבל קרול עדיין ישנה. אני מרים עוד קצת את פניי, וקולט את ליאם מביט בנו.

"אתה מודע לזה שזה מפחיד, נכון? למה לעזאזל אתה בוהה בנו?" אני מביט בו בצמצום עיניים.

"כי יש לך אינסטינקט של חייה ולא רציתי להעיר אותך" הוא אומר.

"אז אתה בוהה בנו?", אני מרים גבה לעברו. "וגם כי אתם נראים חמוד", הוא מוסיף בצחקוק.

קרול פותחת עין אחת ומביטה בנו "למה אתה פה?",

"כי אנחנו צריכים לחזור הביתה" ליאם עונה לה, ואני עונה במקומה "אתה חוזר לבד, אני עם ירייה בכתף, ותודה רבה, יש לי כאן בית נחמד, ואני לא חוזר לפחות עוד שבוע".

"אני נשארת איתו", קרול מוסיפה ומסתובבת לעברי, היא מצמידה את השמיכה לחזה שלה ומתיישבת, וגם אני.

ליאם משלב את ידיו ומעביר את מבטו עלינו "אלוהים, שניכם הוצאת לי את הנשמה, פשוט אל תעשו יותר שטויות! לא עוזר לאף אחד", אבל אני מגיב ברצינות "אני עדיין מסכן אותה", "אלוהים, תרגע. יש לך משהו טוב בחיים, תשמור עליו", ליאם משיב בשקט.

"אני לא יודע אם אני יכול, אני אעשה משהו דפוק שוב ואאבד אותה", אני נושך את שפתיי. "

שניכם יודעים שאני יושבת ממש כאן, נכון?" היא נועצת בנו מבט מוכיח, ופונה לעברי.

"נייל, אני מבטיחה לך שאתה לא הולך לאבד אותי".
~~~
אפשר לקרוא לפרק הזה פרק 1 לפני האחרון, אז תהנו נראה אתכם פרק הבא
באהבה,
וויט א'נגל.