Empty eyes[niall horan]

chapter 21

מטרה 85 הצבעות
נייל

"אז רבתם?" זאין שואל, עיניו נוצצות בשעשוע. אני תוקע בו מבט רצחני, אבל זה אפילו לא מזיז לו.

"אז מה קרה לכם?" הארי שואל, חיוך זחוח על פניו, ואני רוצה לבעוט בהם כרגע.

"אז מה, הסקס לא משהו?" הוא אומר, ואני מרגיש איך הדם עולה לי לראש, הכעס פשוט מבעבע בי.

אני רוצה לצרוח, אני שומע את הצרחות מהצד השני של הדלת. אלוהים, אני לא מסוגל לשמוע כלום! שתסתום, שכולם יסתמו! אני לוקח את עצמי ובועט בדלת, ופותח אותה.

"באמת כאילו? את לא מסוגלת להגיד תודה ולסתום?" היא מביטה בי בכעס, ואני רוצה להרביץ לה.

אבל לא! היא בחורה, ואני לא עושה את זה. "אמרת שאני כמו ג'יי" אני אומר, הכעס מדבר מגרוני. אני מושיט את ידי ונועל את אצבעותיי על זרועה, ואני דוחף אותה לעבר המיטה.

"אני אראה לך שאני יותר גרוע", אני לוחש, עיניי בוערות מכעס. היא מתחילה לבכות כי היא מבינה היטב מה אני מתכוון לעשות.

"בבקשה, נייל, בבקשה, אל תעשה את זה, זה לא אתה" היא ממלמלת, על פניה דמעות חמות.

אבל אני לא רואה דבר, רק אותה, רק את הכעס והזעם שבוער בי. אני מוציא ממנה את החולצה שלי, ומשאיר אותה רק עם בגדיה התחתונים, רועדת ללא שליטה.

אני מקרב אותה ומנסה לנשק אותה, והיא מנסה לדחוף אותי בכוח שאין ברשותה.

"נייל, פאק, מה אתה עושה?", ליאם גורר אותי ממנה ודוחף אותי מחוץ לחדר, והבנים מביטים בהלם, "אתה התחרפנת סופית".

אני סוף סוף נרגע ומבין מה עשיתי, אוי אלוהים, היא בחיים לא תסלח לי. ולא שאני מאשים אותה.
~~~
חג שבועות שמח!!