Empty eyes[niall horan]

chapter 5

מטרה: 50 הצבעות

נייל

"כנסי לרכב", הקול שלי מצווה ואני פותח את הדלת שליד הנהג למענה. היא מביטה בי במבט מתחנן, ואני רק מחזיר לה מבט חסר הבעה, והיא מבינה כי אין לה ברירה ונכנסת.

"אז מה אתה מתכוון לעשות איתה?" שואל אותי זאין, ואני רק מושך בכתפיי באדישות. "נראה", אני משיב לו.

הבנים מביטים לעברי "הולך להיות לך לילה מהנה", הם קורצים לעברי וכל אחד הולך לרכב שלו.

אני נשאר לעמוד שם כמה שניות אחרי, עדיין נשען על הרכב שלי.

אני נאנח, מקיף את הרכב ונכנס פנימה. אני מתיישב ומכניס את המפתח פנימה, והרכב נדלק לחיים.

"אז מה השם שלך?" הקול שלי אדיש, לא שאני שולט בזה, זה תמיד ככה.

"אל תעשה את זה" היא אומרת, הקול שלה רועד וגם מתריס.

"לא לעשות מה?" אני מרים גבה לעברה ושואל.

"אל תעשה את עצמך מתעניין, כאילו אכפת לך" היא משיבה, ואפילו לא מביטה לעברי.

אבל אני בוחן אותה, את גופה הכמעט כחוש, היא מרעיבה את עצמה או משהו כי זה בהחלט נראה כך.

"בייב, אני לא כופה את עצמי על מי שלא רוצה אותי, ואת יותר מידי צנומה בשבילי".

"מה?" היא מביטה בי בהפתעה, עינייה פעורות והיא מגמגמת, "אז למה לקחת אותי?". אני עוצר את הרכב ומביט בה.

"את רוצה שאני אחזיר אותך? אין בעיה, למה לא אמרת לפני?", אני מתכוון לסובב את ההגה ולנסוע בחזרה למקום שממנו יצאנו.

"לא, לא! בבקשה לא" היא מניחה את אצבעותיה הארוכות על עורי ומתחננת.

אני מעיף לעברה מבט "פעם הבאה, תגידי תודה ותשתקי". ה

יא מהנהנת ומתכרבלת לתוך המושב. "אז מה השם שלך?", אני שואל שוב, והיא מצייצת "קרול", אני מהנהן אליה. "נייל", אני משיב, והיא לא מדברת עד שאנחנו מגיעים לבית.

אני לוחץ על הכפתור ברכב כדי שהשערים יפתחו, וחריקה צורמת של ברזל נשמעת. אני מחכה קצת עד שזה נפתח לחלוטין, ונוסע על שביל הגישה לבית ומשם לחנייה. אני מעיף מבט לעבר קרול שנראית בהלם, עינייה מתרוצצות סביב על פני הבית, ואני מגחך לעצמי בשקט.

"כל זה שלך?" היא ממלמלת.

"אז של מי זה יכול להיות?!" אני משיב בשאלה רטורית ומחנה את הרכב. אני יוצא מהרכב, והיא עדיין ישובה במקומה ומביטה.

"היום בייב", אני אומר בחוסר סבלנות ופותח את הדלת למענה.

היא יוצאת החוצה, ומיד עוטפת את גופה בזרועותיה בעקבות הקור השורר בחוץ.

אני זורק לעברה את הג'קט שלי, והולך לעבר הדלת הכניסה ומזרז אותה. היא נכנסת אחריי ואני מדליק את האור המרכזי בסלון. למולנו נגלה הבית שלי, יש לי כאן 3 קומות, בריכה מקורה מול הסלון ומטבח רחב ידיים. בחוץ יש לי כמה מגרשים, אבל הכול כאן מבולגן, וחוסר הסדר שורר בכל פינה.

אני לרוב היחיד שמגיע לכאן, אבל זה לא כזה חשוב. אבל כרגע זה נראה ממש גרוע.

אני מעיף לעברה מבט, "את ישנה איתי".

~~~

#עבודה מעניינית עליי: אני חייבת להיות האחרונה שמסיימת שיחה, גם אם אני שולחת סיימלי מטומטם...

התאהבתי בקאבר החדש, הוא כל כך יפה <3

אני אקדיש ואמליץ הפעם על מישהי מיוחדת עם סיפור מדהים @linda22288כמה סיפורים למען האמת, ואני אוהבת אותה למרות שהיא מאיימת להרוג אותי כל פעם, אבל זה הכל מאהבה <3

באהבה,

וויט א'נגל