Empty eyes[niall horan]

chapter 11

מטרה: 65 הצבעות.

נייל

"אתה לא אמור לקחת יותר מאקדח וחצי?", אני שומע את הקול של קרול מאחוריי.

אני מסתובב במקומי לכיוונה ומרים גבה, "האקדח הזה עושה את העבודה כמו שצריך, אני לא צריך יותר מזה" אני עונה לה. היא מביטה בבלבול "מה? אבל..." אני מביט בה, "מותק, מה את חושבת שאני?".

היא ממצמצת בעינייה למולי, היא מהססת לא בטוחה, ואני רק מניד בראשי מאפשר לה לדבר.

"סוחר בנשק" היא משיבה, וזה גורם לי לצחוק. "עדיף שתחשבי ככה" אני אומר לה, ועינייה נפערות בבהלה. "

זה יותר גרוע?", "אני לא יודע מה ההגדרה שלך לגרוע, בייב, אבל זה כנראה לא טוב" אני משיב לה.

"אני... מ-ה?" היא מגמגת פגועה.

"היי, אל תפגעי, פשוט זה חדש לי שלא יודעים מי אני", אני מלטף את פנייה והיא עוצמת את עינייה, מתרפקת לתוך המגע שלי. ושאלוהים יעזור לי, העור הרך שלה כנגד שלי מרגיש כל כך טוב.

היא רק מהנהנת בשקט לעברי, ואני דוחס את האקדח מאוחרי הגב שלי ושם את הג'קט מעל. אני מניח את היד שלי על גבה התחתון, ומוביל אותה מחוץ לחדר בזמן שאני סוגר אחרינו את הדלת.

אני מתכוון לצאת החוצה לעבודה שאני אמור לסיים היום, אך אצבעותיה נסגרות על שורש ידי, ואני מביט לעברה בשאלה. "אתה מתכוון להגיד לה במה אתה עובד?", אני מצחקק לעברה, "בייב, את תקבלי התקף לב".

היא מנידה לעברי את ראשה, "אני אתמודד".

אני מצמצם את עיניי ומשיב,

"אני רוצח שכיר".

~~~

המלצה הפעם לקוראת אהובה אליי, שכותבת בנוסף, אז תהנו לכם @one_last_time1993

באהבה,

וויט א'נגל.