פרק 8

785 83 10
                                    

אני לפעמים מנסה להבין, למה אני כלולה ברצף אירועים מוזר.

הסתכלתי על התמונה שלהם, וייצאתי ממנה במהירות.
ייצאתי גם מהאינטרנט מחשש שיראו אותי.

קמתי מהכיסא והתקדמתי שוב לעבר המעלית.
אמא שלי התנהגה מוזר, וחברה שלי שיקרה עליי, אני אפילו לא יודעת אם לקרוא לה חברה.

הדמעות המשיכו לרדת בפניי, וכשבאתי ללחוץ על הכפתור, המחומצן בא ונכנס למעלית ביחד איתי.
"את בסדר?" הוא שאל כשהמעלית נסגרה, "כן." אמרתי בקול חנוק מבכי, "את לא נשמעת ככה."
"מצטערת שאני לא נשמעת כמו שאני אמורה להישמע." כמעט וצעקתי עליו, כשהמעלית הגיעה רק השארתי אותו דומם במעלית וייצאתי, רק אמרתי לו "גיליתי שאמא שלי והחברה הכי טובה שלי שיקרו לי כל הזמן." והלכתי לחדר.

►►►◄◄◄

נשכבתי על המיטה בתנוחת עובר, הדמעות מרטיבות את פניי.
חושבת, שאם לא הייתי עולה על העץ, לא הייתי שומעת אותה ומפספסת את החלוקת שורה עם טום וסוג של עם קיילי?

תמונה פילחה את ראשי בכאב, וכך ייצא שצרחתי.
ילדה עם שיער חום גלי מתולתל יושבת על עץ ליד גן שעשועים ומקשיבה לשיחה בין בני זוג.
הבת אמרה לבן שאיזה מישהו הומו.

זה הסתיים, ואני בכיתי עוד יותר.
למה אני מבין כל הנערות חווה את זה? אני כבר לא יודעת מי אני.

תקתוק על הדלת הפריע למחשבותיי, קמתי מהמיטה מנגבת את הדמעות ומתקדמת אל עבר הדלת.
טום התגלה לפניי ובלי לשאול הוא נכנס אל תוך החדר ואני סגרתי את הדלת ורעש סגירה של המפתח נשמע.

"חבר של המשפחה שלי סיפר לי שאת צעקת עליו ובכית, ועכשיו באמת רואים שבכית." הו המחומצן מלשן, טום התיישב על המיטה והביט בי.
"רוצה לספר לי מה קרה?"
"לא, אתה זר." הוא נאנח ועיניו הראו ניצוץ של פגיעה.

הו דארסי מטומטמת אחת פגעת בו.

עוד תמונה באה אליי.
אותה ילדה עם השיער החום, שיחקה בגן שעשועים לצד ילד עם שיער חום וילדה בלונדינית.
הם נראו לכל הפחות בני שמונה.

דמעות חדשות הופיעו בעיני, והתיישבתי על הרצפה, טום קם מהר מהמיטה והתיישב לידי.
"אני כבר לא יודעת מה קורה לי ולמה אמא שלי והחברה הכי טובה שלי שיקרו עלי. אני בכלל לא דומה לאימי ולפני שהלכתי אבא שלי אמר לי לזכור אותו. אני לא זוכרת שום דבר מהילדות שלי, אני רק זוכרת את מה שקרה בשנתיים האחרונות." פרקתי לבסוף ואז הוספתי בלחש "אני כבר לא בטוחה בזהות שלי." טום חיבק אותי, ונישק אותי בלחי.

הוא נשאר אצלי שעה מנסה להרגיע אותי ולפני שהוא בא ללכת אמרתי לו "יש אצלי כל מיני תמונות שבאות והולכות אני לא יודעת מה הם אבל אני יודעת שמתי שאמרת מתי יש לחברה שלכם יום הולדת, משהו צבט את ליבי." טום קפא, היד שלו עוד הייתה על הדלת ואז הוא הסתובב עליי וחיבק אותי.

"אני פה דארסי, את רק צריכה להיזכר."

ההתחלה של הסוף- דארסי סטיילינסון. [2]Where stories live. Discover now