ההתחלה של הסוף- דארסי סטיילינסון. [2]

פרק 3

"כן, היא לא חושדת בכלום." שמעתי את אימי אומרת.

ייצאתי מהחדר ונדבקתי לקיר שמוביל למורד המדרגות.
"אני אומרת לך לוס. תקשיבי לי." היא תיקתקה בעצבנות על השידה עם ציפורניה.
היא מדברת עם חברתה הטובה, לוס.

"היא לא יודעת ולא זוכרת שקוראים לה דארסי סטיילס, הילדים האלה- לא יודעת מי אלה, אולי חברים שלה, שאלו אותה, אבל אני מניחה שהם אמרו לה שהם התבלבלו, לפחות עכשיו הם יעזבו אותה." עליתי בחזרה לחדר שלי.

דארסי סטיילס?
אני לא דארסי גריי?

יישבתי על המיטה ולקחתי את הפלאפון שלי.
חיפשתי בגוגל 'דארסי סטיילס' והתוצאה הראשונה משכה את עיניי.

'דארסי סטיילס הבת של לואי והארי סטיילס, מתה מירייה ברחובות לונדון, משפחתה אינה לא מאמינה שהיא כבר לא כאן.'
הכתבה פורסמה ב6 באוגוסט.

התאריך שהבחור והבחורה אמרו.
לא הייתה תמונה של הנערה, אז לא ייכלתי לאשר בוודאות שאולי זאת אני.

אבל היה כתוב שם לונדון.
לונדון זה מבריטניה, ההורים שלי אמרו לי שאנחנו במקור מבריטניה.
יש לי מבטא בריטי.
ואני חייבת לברר את זה.

המשפחה שלי מסתירה ממני סודות שנתיים.
ואני לא יודעת מה עשיתי לא בסדר.

ניקיתי את ההיסטוריה בפלאפון והנחתי אותו על השידה.
הלכתי לחלון שלי, שהוא בעצם מרפסת, והסתכלתי על השכונה.

ואז ראיתי את הבחור והבחורה הבלונדינית, וברגע שהם הרימו את מבטם, ועיניהם נתקלו בעיניים שלי, חזרתי אחורה לחדר וסגרתי את המרפסת.

מפזרת את שיערי מהצמה ונשכבת בצורת עובר במיטה.
עוצמת את עיניי, והחלל השחור מרדים אותי לשינה.

שינה מלאת חלומות.