ההתחלה של הסוף- דארסי סטיילינסון. [2]

פרק 27

•שנת 2,042- שנה נוכחית•

הלכתי לעבר החנות, החלטתי להשים לזה סוף, ידיי עברו על קוצי הורדים, אבל לא הרגשתי שום כאב.

האנשים ברחוב הסתכלו עליי מוזר.

הסתכלתי על ידיי וראיתי דם, נאנחתי, ושמתי את ידיי לצד גופי והמשכתי ללכת, כשלבסוף הגעתי, קיבלו את פניי בחום.

כשסיימתי, אספתי את שיערי לקוקו גבוה, והלכתי לבית.

נכנסתי, יודעת שכולם כבר נמצאים שם.

הסלון נמצא ליד המטבח, אז לכן כשעברתי ליד הסלון, כולם השתתקו וטום הסתכל עליי וחייך.

"מה עשית לשיער שלך? אהבתי את הצבע הכחול!" אבי לואי אמר.

"החזרתי אותו לחום, זה אה..אמ חלק מזה שאני רוצה להתעורר כמה שיותר מהר, אמרו שזה אמ עוזר." גמגמתי קצת וברחתי למטבח.

לקחתי שוקו ומזגתי לכוס פלסטיק, שתיתי וזרקתי את הכוס לפח.

ואז עליתי במהירות לחדר שלי, הנחתי את ראשי על המיטה, שמעתי דלת נטרקת, ואז שהמיטה שוקעת.

"מה קורה דארסי?" הקול הצרוד של טום נשמע, חייכתי, קמתי משכיבה לישיבה, הסתכלתי עליו, תפסתי את פניו בידיי, קירבתי את פניו ונישקתי אותו.
הוא עטף אותי בזרועותיו, והוא חייך באמצע הנשיקה.

אני כל כך אוהבת אותו.

נשכתי את שפתו התחתונה, והוא התנתק מהנשיקה והסתכל עליי.
"את רוצה לספר לי משהו דארסי?" הנדתי את ראשי לשלילה, קמתי מהמיטה, וסגרתי את הדלת עם מפתח, חיוך התפשט על פניי, וטום הבין את הרמז, אז כשהתקרבתי למיטה, הוא משך אותי אליו, גורם לי לצעוק בבהלה.

הוא היה מעליי, הרגשתי את הנשימה שלו, ובערתי.
כל כך בערתי, נישקתי אותו שוב, והנשיקה הייתה סוערת.

ובכן, אתם בטח יודעים מה קרה אחר כך....

התעוררתי כרוכה בזרועותיו של טום.
אני לפחות מודה שאחר כך לבשנו את הבגדים שלנו שוב, למקרה שאחד מהאבות שלי יפרוץ את הדלת.

כמובן שהם לא עשו את זה.

הבטתי בטום בשקט, וחשבתי עד כמה הוא יפה.

קמתי, הסתכלתי על השעה, היא הייתה רק שש בערב.
הערתי את טום, והוא פיהק וקם, הוא הלך לכיווני ונישק אותי, חייכתי אליו שמחה יותר מתמיד, וירדנו ללמטה, שהמשפחה שלי וכולם עדיין שמה.

וכן הם הסתכלו עלינו קצת מוזר ואז צחקו.

>>>>>>>>>>>>

לא יהיו מהפרק הזה יותר הצבעות, כי גם עד שתגיעו זה הפרק האחרון שכתבתי כי אני צריכה להתרכז בבגרויות, מקווה שאהבתן את הפרק. ❤️
►►►ᏰᎯᎡ◄◄◄