ההתחלה של הסוף- דארסי סטיילינסון. [2]

פרק 28

עברו ימים ולילות, ואני הייתי חולה בבית.

הבטן כל כך כאבה לי.

הורי חושבים שאכלתי משהו מקולקל, אבל אני לא יודעת.

ולפעמים, כואב לי לדעת שאני מסתירה מהם משהו, סוד כל כך חשוב.
אבל כרגע? מבחינתם אני עדיין מתכונתת, והם מנסים לגרום לי להתעורר ולהיזכר.

אני לא בקשר עם סאם, והוא לא איתי, למרות שהוא ניסה בהתחלה, עד שאמרתי לו שטום הוא החבר שלי והוא הפסיק.

הסתכלתי על הקיר הלבן, וחשבתי עד כמה קשה לי לראות עצמי עם שיער חום ולא כחול.

אבל אני חייבת להיות אני.

לא דארסי גריי, אלא דארסי סטיילס.

וכואב לי, כל כך כואב לי, לא, לא הבטן.
כואב לי כל כך לדעת, שהסוד שאני מסתירה מכולם זה ש... שאני כבר התעוררתי.

אני זוכרת.