•שנת 2,041•
דארסי התעוררה לבית לא מוכר, שהיא לא זוכרת.
אבל איך שהוא, חושבת שזה הבית שלה.
ושקוראים לה דארסי גריי.
-נקודת מבט של דארסי-
אני לא אוהבת את הפס הורוד שבשיער שלי.
אני חייבת לשנות אותו.הלכתי אל המספרה שאימי צובעת לבלונד שם, הספרית קיבלה אותי בחיוך.
"מה את רוצה לעשות בשיער דארסי?"
"לצבוע אותו."
"לאיזה צבע?"
"כחול."כעבור שעה בערך, הסתכלתי במראה וראיתי את השיער המתולתל שלי צבוע לכחול.
זה היה יפה.
"אני אוהבת את זה!! תודה מירנדה!!" קמתי וחיבקתי אותה.
הבאתי לה 100 דולר, וייצאתי מהמספרה.
התקדמתי לעבר הבית וחשבתי.
זה כזה מוזר שרק לי יש מבטא בריטי ולהורים שלי אין, הם תמיד אומרים שאנחנו במקור מבריטניה, אבל זה לא נשמע הגיוני.
בשבילהם לפחות.
אבל אני אוהבת את החיים שלי.
יש בי משהו שמציק לי בראש, לא זה לא הסרטן שהיה לי.
כן, היה לי סרטן.
ואני במעקב כבר כמה זמן אצל הרופא ג'ון, רק כדי לבדוק, שהוא לא חוזר.
אז מה שמציק לי, זה שכאילו הראש אומר לי ששכחתי משהו ואני לא מצליחה להיזכר בו, וזה מציק לי.
>>>>>>>>>
מטרה: 22 הצבעות.
![](https://img.wattpad.com/cover/38498850-288-k740995.jpg)
YOU ARE READING
ההתחלה של הסוף- דארסי סטיילינסון. [2]
Fanfiction"לפני שנתיים, ב6 באוגוסט דארסי סטיילינסון, או בקיצור סטיילס, מתה. היא הייתה ילדה מדהימה, ואז ירו בה. גופתה נעלמה מהבית חולים כלא הייתה, ולא מצאו אותה עדיין. אם היא הייתה בחיים, היא הייתה כיום בת 18. ננצור אותך בזיכרוננו, דארסי." ההלוויה של דארסי סטי...