ההתחלה של הסוף- דארסי סטיילינסון. [2]

פרק 20

•שנת 2,034•

דארסי בת העשר, הלכה לבית ספר.

לבדה.

טום היה בניו יורק עם המשפחה, והוא כבר מכיר כל חלק שמה.

וקיילי? קיילי חולה.

דארסי הייתה לבד היום בכיתה.

דארסי הרגישה לבד ועצובה.

אף אחד לא יכל לעזור לה.

כשחזרה מהבית ספר, היא מעדה מאבן ונפלה.

היא התחילה לבכות, והיא הייתה ליד הבית.

יד גדולה הגישה לה את ידה, היא לקחה את היד והאיש הזר עזר לה לקום.

מבעד לדמעות, דארסי ראתה שזה דוד נייל.
הוא חייך והרים אותה.

הוא לקח אותה הביתה, שדארסי מספרת לו בשקט מה שעבר עליה היום בבית ספר, ואיך מישל, הילדה הצרפתייה, ירדה עליה שהיא כזאת מכוערת.

הוריה לא היו בבית, ודוד נייל שמר עליה, כי בעיקרון היא הייתה אמורה להיות לבד, והוא דאג לה.

אחרי שהוא עשה לה לאכול, הוא הצחיק אותה.

ובשעה שמונה בערב, הוא השכיב אותה לישון, ודארסי שלבשה את פיג'מת המיני מאוס האדומה שלה לחשה לו בקול ישנוני "אני אוהבת אותך דוד ניילר, לילה טוב."

נייל חייך, נישק את ראשה, וייצא מהחדר שלה.

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<

אני מתחילה לעשות הצבעות(מטרה) ברגע שתגיעו למספר, עוד פרק יעלה, המקסימום ליום אחד זה שתי פרקים.

מטרה:
22 הצבעות.