יש אובדנות שבשביל לשכוח אותם מספיק שוט אחד. יש אובדנות שבשביל לשכוח אותם מספיקים שני שוטים. ויש אובדנות שבשביל לשכוח אותם צריך מחסן שלם של אלכוהול. נראה כי כל האובדנות שחוויתי שווים מחסן. בהחלט שווים מחסן. הבעיה העיקרית היא שאין לי שלושה מחסנים של אלכוהול, אז הסתפקתי בכמה בקבוקים, הרבה סקס והטבעתי את יגוני על הכרית. במשך שלוש שנים. עכשיו הגיע הזמן להתאפס.
"את מוכנה להעיף את התחת שלך מהמיטה הארורה?" שאלה אלכס ושילבה את ידיה על גופה. "אנחנו מאחרות לטיסה" הטיסה המיוחלת. אני ואלכס החלטנו שנמאס לנו מהחיים השבורים שלנו והגיע הזמן לשינוי אווירה. כמו שאומרים, משנה מקום משנה מזל. במשך חודשיים לא הצלחתי לקום מהמיטה.
הפעמים היחידות שקמתי היו לצרכים חיוניים אך לא מעבר. הייתי לבד. אף אחד לא היה שם להרים אותי. למעשה , כשחושבים על זה, החשבונות היו שם להרים אותי. אחרי חודשיים של רחמנות עצמית עד אין קץ, הגיע ה-מכתב. מכתב שאומר שאם לא אשלם, יעיפו אותי מהבית שלי, מהדבר היחידי שנשאר לי. אז קמתי. קמתי והתחננתי לבוסית שלי, או כפי שאני מכנה אותה, גברת-פרצוף-תחת, שתחזיר אותי לעבודה. מעבר לכך, חיפשתי מקור הכנסה נוסף. מאחר והעבודה הקבועה שלי הייתה בבוקר נאלצתי לחפש משרה נוספת לערבים. כל תושב בשיקגו יודע שהעבודה הכי רווחית לערבים היא ברמנית, או חשפנית או זונה. האופציות השנייה והשלישית לא באו בחשבון, לפחות לעת עתה, אז הלכתי על הראשונה.
אם להיות כנה, הסיבה העיקרית שעבדתי בבר היא האווירה . חיפשתי חור שאוכל להכניס אליו את ראשי ולשכוח מהכול, גם אם זה לכמה שעות. והעבודה בפאב שימשה לי כחור, חור מושלם. זה הרי ידוע שהרעש שבחוץ לפעמים משתיק את הרעש שבפנים. שם הכרתי את אלכס, בחורה שעושה מה שבראש שלה מבלי לדפוק חשבון. מסתבר שהחיים שברו גם אותה. היא ומשפחתה נקלעו לתאונת דרכים והיא היחידה ששרדה. התחברנו מתוך הכאב, ניסינו לשקם אחת את השנייה, להיות הכתף המושלמת לבכות עליה. אלכס עברה לגור איתי, עול החשבונות התחלק על כתפינו והרגשתי הקלה.
לאחר כמעט שלוש שנים של מגורים משותפים החלטנו שנמאס לנו לבכות, אנחנו יוצאות לקרוע את הרחובות. אבל הצבתי לעצמי חוק אחד, בלי גברים, בלי להיקשר. סטוץ חד פעמי זה נחמד, אבל לא מעבר.
~~~~~~~~~
היי קוראות אהובות שלי!
אנחנו רק בהתחלה, דרך ארוכה עוד לפנינו🤭
זה הפרק הראשון שלי והספר הראשון שלי, מקווה שתהנו מהקריאה ושתשתפו אותי במה שאתן חושבות. הכתיבה משתפרת עם הזמן והפרקים נהיים ארוכים יותר בצורה משמעותית. אם תוכלו לסמן בכוכב ממש אעריך את זה❤
שלכן, הדר 🙈
YOU ARE READING
נפילה כואבת
Romance*הכתיבה משתפרת מאוד עם הפרקים. ברוק אוונס. בת 28. לב שבור. לא מאמינה באהבה. קמרון קופר. בן 29. מיליארדר. פלייבוי רציני. לא מאמין באהבה. לברוק אוונס יש חוק אחד, בלי גברים, הם יצורים בוגדניים שאין לסמוך עליהם. כשהיא פוגשת את המיליארדר קמרון קופר, ה...
