היי אהובות שלי,
אני אתחיל את הפרק בסליחה (:
אני יודעת שחיכיתן לו הרבה זמן, והימים האחרונים אצלי פשוט היו עמוסים מכל בחינה אפשרית.
נקווה שהפרק הבא יגיע מהר יותר
אוהבת אתכן🩷
~~
"לעזאזל, למה אני מעסיק אתכם אם אתם פשוט כישלון מהלך?! לכל הרוחות, כל כך הרבה כסף אני שופך, ואין שום תוצאה! כלום! איך זה יכול להיות? אתם החוקרים הכי טובים במדינה, וסטוקר אחד עושה לכם בית ספר? זה נראה לכם הגיוני?!" נהמתי והרגשתי איך העצבים גוזלים כל שביב של שליטה מגופי. שלחתי מבט נוקב לכל אחד ואחד מהחוקרים שהזמנתי לחדר הישיבות שלי. לטובתם, הם השפילו את מבטם ולא העזו להסתכל לי בעיניים. כל החשודים שהיו? כולם נפסלו. לכולם יש אליבי מוצק. אז מי זה לעזאזל? מי רוצה להרחיק ממני את ברוק? מי מעז לאיים עליי? מי הצליח להיכנס לרכב שלי ולהשאיר מסרים מבלי להשאיר ראיות אחריו? אני משתגע. אני פשוט משתגע. והדחף הראשוני שלי הוא להרחיק את ברוק. אבל אני לא מסוגל לעשות את זה שוב. פשוט לא מסוגל. אני אגן עליה. אני אמות בשבילה. אף אחד לא יפגע בה. ואני אשאר קרוב אליה. כי אני פשוט לא מסוגל לראות שוב פעם את הפגיעה בעיניים הירוקות שלה. אני לא מסוגל להרגיש את הכעס שלה כלפיי. אני לא מסוגל לשמוע את הקול העצוב שלה כשהיא אומרת שוויתרתי עליה. שוב.
"טוב. צאו מפה כולכם. אתם חסרי תועלת. אם עד תחילת שבוע הבא אתם לא דואגים למצוא קצה חוט יעיל, תדאגו לארוז את הדברים שלכם ולעוף מכאן." אמרתי בקול שקט ותקיף ודאגתי להביט בכל אחד ואחד מהם כדי להעביר את המסר שלי.
"יש לי רעיון." אחד מהחוקרים פצה את פיו והביט היישר אל תוך עיניי בעוז. הוא היה הכי צעיר, וכל שאר האנשים בשולחן הביטו בו בבוז מוחלט וגלוי. זאת בדיוק הסיבה שהם לא יצליחו בחיים. הם נתונים למחשבה שגיל וניסיון הם כבלים. הם טועים. יש אנשים צעירים שהם מבריקים הרבה יותר מאנשים מבוגרים עם ניסיון רב בתחום. יש כאלה שהכישרון פשוט בא להם בטבעיות. וכך גם לגבי הצעיר הזה. אחרת לא הייתי מעסיק אותו. אני מעסיק רק אנשים שמוצלחים בעבודה שלהם. אנשים שאני מזהה אצלם בעיניים את התשוקה למקצוע. אנשים שיש להם את הפוטנציאל להצליח. ואני דואג לטפח אותם, ולהפוך אותם לנכס בחברה שלי. רק ככה הצלחתי להגיע לפסגה שאני עומד עליה כיום.
"אני מקשיב." אמרתי והתיישבתי חזרה בכיסאי בראש השולחן. כל תשומת הלב כעת הופנתה אל הצעיר. לא היה נראה שהוא מתרגש מזה. הוא היה נראה בטוח בעצמו. הערכתי את התכונה הזאת. לעמוד על שלך כשאף אחד אחר לא מאמין בך. זה מצריך אומץ.
"האדם שמנסה לפגוע בך חייב להיות מישהו מבפנים. אחרת כבר היינו עולים עליו. ובינינו? בהתחשב בנתונים, אין לאדם מבחוץ סיבה לפגוע בך או לרצות שתיפרד מחברה שלך. ברוב המקרים הדבר העיקרי שמעניין אויבים מבחוץ זה כסף. אם בפעמים היחידות שהאדם הזה השאיר לך מסר הוא בחר לכתוב לך לעזוב את חברה שלך, הוא רוצה לפגוע בנקודה אישית אצלך. הוא מכיר אותך. וכנראה שטוב מאוד. ואולי הוא אפילו מתעב אותך. או שאולי בכלל הוא מכיר את חברה שלך? ואולי הוא רוצה לפגוע בה? אז עכשיו הכדור במגרש שלך. מי קרוב אליך ושונא אותך? או מי קרוב אליה ושונא אותה?" הוא דיבר במהירות, וכשסיים נשען לאחור חזרה בכיסאו, כאילו כל זה משחק ילדים והעובדה ששאר החוקרים לא עלו על זה עד עכשיו מצביעה שהם כסילים גמורים. הוא צודק. התרכזנו בבחוץ. ניסינו לחפש אחר מישהו חיצוני. אבל כשחושבים על זה, רוב הסיכויים הם שהסטוקר הוא מבפנים.
הנהנתי אליו ברצינות.
YOU ARE READING
נפילה כואבת
Romance*הכתיבה משתפרת מאוד עם הפרקים. ברוק אוונס. בת 28. לב שבור. לא מאמינה באהבה. קמרון קופר. בן 29. מיליארדר. פלייבוי רציני. לא מאמין באהבה. לברוק אוונס יש חוק אחד, בלי גברים, הם יצורים בוגדניים שאין לסמוך עליהם. כשהיא פוגשת את המיליארדר קמרון קופר, ה...
