הייי בנות אהובות שלי!
אז סוף סוף זה קורה❤️
פרק חדש!
כתבתן לי מלא להעלות עוד פרק ואתן באמת לא מבינות איזה מאמצים עשיתי כדי להעלות אותו מוקדם יותר🤭
אני אשמח שתצביעו ותגיבו, אוהבת אתכן המון❤️
___
"אתה עשית את זה? תענה לי. תהיה גבר, תסתכל לי בעיניים ותענה לי לפחות על השאלה הזאת. התעלמת מההודעות ששלחתי לך כשהייתי בפריז ותיקנתי את הבעיות שאתה גרמת להן. התחמקת ממני אחרי פריז ועכשיו אתה עומד לך כאן כמו פחדן ושותק כמו דג." הבטתי בעיני השקד של פול ולא הפסקתי לתהות, מה לעזאזל עובר על החבר הכי טוב שלי? אחרי פריז, לא היו לי כוחות נפשיים להתמודד גם איתו ולדבר איתו על הנפילה של הבניין. אבל לא שכחתי מהסוגיה הזו וברגע שסידרתי את העניינים עם ברוק, התקלה הזו עלתה לראש סדר העדיפויות שלי. דייוויד, המודיע לשעבר שלי בפריז אמר שפול שלח אותו לשקר לי שיש נפגעים. זאת אומרת שפול היה מעורב בכל העניין. ואולי אפילו הוא זה שגרם להתמוטטות של הבניין. פול עמד במשרד שלי, הוא אפילו לא טרח להביט בי, הוא שיחק עם כדור הגלובוס הקטן שהיה בידו. הדבר השנוא עליי ביותר הוא בגידה. הדבר השני הוא שמתעלמים ממני ומתייחסים אליי כחסר חשיבות. אני פאקינג קמרון קופר. חוסר כבוד לא נמצא בלקסיקון שלי. לא משנה מי עומד מולי. דפקתי את ידי על השולחן בעצבים וסוף סוף זכיתי לתשומת ליבו. הוא הפנה את עיניו אליי והדבר היחידי שראיתי בהן היה אדישות. הוא היה קר ומנותק לגמרי מכל הסיטואציה. הוא זקף גבה באיטיות ואני רציתי לפרק את הפרצוף שלו.
"מה לעזאזל תקף אותך?" קולי היה מהול בזעם אצור שעמד להשתחרר בכל רגע. עדיף לו להתחיל לדבר. ועכשיו. "תענה לי. ותתאפס על עצמך לכל הרוחות!"
"טעיתי. קורה." הוא משך בכתפיו באגביות והמשיך לסובב את הגלובוס המזדיין.
"מה זאת אומרת טעיתי? פשוט ככה? טעית? אוקיי, נניח. נניח שטעויות קורות. נניח שלא שמת לב לתרחישים האפשריים. נניח שהיית חסר אחריות ולא חשבת על ההשלכות. למה לעזאזל דייויד אמר לי ששלחת אותו לשקר לי שיש נפגעים ושצריך אותי דחוף בפריז?" לא יכולתי לעצור את הנימה הארסית שנשזרה בקולי. הוא לא ציפה לזה. הוא הפנה אליי את ראשו בחדות והביט בי כאילו נפלתי מהירח.
"מה אמרת?" הוא שאל בטון לא מאמין.
"שמעת מה אמרתי. אני לא חוזר על דברים פעמיים."
"הו כן. שמעתי מה אמרת. אתה בוחר להאמין לעובד שלנו שרק רוצה לטפס בסולם הדרגות מאשר לשותף שאתה מכיר שנים?" עיניו ננעצו סוף סוף בעיניי. עכשיו היה התור שלי לזקוף גבה.
"ברור שלא. אבל השותף הזה לא מתנהג כמו מישהו שאני מכיר שנים. הוא מתנהג כמו מישהו שאני לא מכיר בכלל. מה לעזאזל עובר עליך?"
פול נאנח והתיישב מולי. יכולתי לראות את השינוי בפנים שלו. הוא חזר לעצמו סוף סוף. "סתם. בעיות עם אבא. אני מצטער." אף פעם לא שמעתי יותר מידי על המשפחה של פול. וזה לא כי לא שאלתי, הוא פשוט לא היה מוכן לשתף, אז שחררתי מהנושא.
YOU ARE READING
נפילה כואבת
Romance*הכתיבה משתפרת מאוד עם הפרקים. ברוק אוונס. בת 28. לב שבור. לא מאמינה באהבה. קמרון קופר. בן 29. מיליארדר. פלייבוי רציני. לא מאמין באהבה. לברוק אוונס יש חוק אחד, בלי גברים, הם יצורים בוגדניים שאין לסמוך עליהם. כשהיא פוגשת את המיליארדר קמרון קופר, ה...
