wedding covenant

פרק 4//ההבטחה:

נקודת מבט בלה:

עבר שבוע מאז האירוסין, עוד שבוע החתונה.
אני לא מאמינה שאני עומדת להתחתן עם הפאקינג קאפו הבא של האיטלקים.
אני- עומדת להתחתן איתו- עם הפסיכופת הזה-
הוא יהרוג אותי מהר יותר משהוא אהיה הקאפו הבא.
אני בטוחה בזה, תנסו אותי.
אני עובדת בחדר האמנות שלי על פרויקט, צובעת את הקיר בלבן שוב, מחכה שיתיבש, וצובעת מחדש, בצבעי שקיעה.
אני צובעת וצובעת בלבן, הולכת להתקלח עד שזה יתייבש, קוראת ספר, ומתחילה לצבוע את הקיר מחדש.
לוקחת מכחול גדול וצובעת עם שחור אפור ועוד מלא צבעים כדי שיראה כמו עיר, ניו יורק.
אחרי זה צובעת משהו שנראה גשר ומתחילה את השקיעה.
אני מזיעה כמו בהמה, ומחשבותי נודדות לדן, הנוחל הזה! אני יעשה לו את המוות. אני נשבעת בדמי שאני יהרוג אותו ויעשה לו רק מוות בחיים.
המשכתי לצבוע ולמרוח את צבעי השקיעה, האדומים היפיפיים, הצהובים המהממים והכתומים הנדירים ועוד אינספור צבעי פסטל מושלמים.
אחרי שגמרתי, הסתכלתי על האמנות הזאת מרחוק ואהבתי את מה שאני רואה. שקיעה של העיר ניו יורק ומעל הגשר היפה ושקיעה נדירה ומהממת.
"בלי, למה צבעת את הקיר שוב?" ויקטור שואל אותי בקול המתוק שלו, אני רוצה לאכול אותו.
נתתי נשיקה ללחי היפיפה שלו, "בגלל שרציתי לשנות, מה אתה אומר על הציור החדש?" שאלתי אותו בקול מתוק, מטורפת מאהבה עליו.
"הוא יפה" השיב לי, אני חולה עליו. טרפתי אותו בנשיקות. הוא הטורפה שלי הילד הזה, הוא האהוב עלי. חולה עליו.
"תודה חתיך שלי" השבתי לו ונישקתי אותו, מאוהבת בו כל כך. "בלי.. אני לא רוצה שתעזבי.. אני רוצה שתמשיכי לגור איתנו! אני לא רוצה!" השיב בקול עצוב וירד לו כמה דמעות על לחיו היפות. "ויק.. זה לא הבחירה שלי אהבה שלי.. אם זה היה תלוי בי זה לא היה ככה.." השבתי לו ומחיתי את דמעותיו, עוד שניה נשברת עליו. אני יודעת שהוא יכה אותי ויאנוס אותי ויעשה לי עוד מיליון דברים שפשוט יהרסו אותי.
אני לא יכולה לחשוב על הדברים שהוא יעשה לי, הוא רק יהרוס את הילדה שאני, יהפוך אותי לאישה מוכה, כואבת וסובלת.

יום לפני החתונה:

אני רועדת כולי במקלחת רותחת עד סוף הטמפרטורה של המים הרותחים שיכולים להיות, המים הרותחים מטפטפים לאט לאט מגופי ומשערי עד סוף אצבעות רגלי, כל גופי אדום מחום, ואני בוכה ורועדת במקלחת.
אני חושבת מה הוא יעשה לי, איך הוא יהפוך את יום החתונה שלי שהיה אמר להיות היום הטוב ביותר בחיי, ליום הגרועה ביותר בחיי.
הוא יאנוס אותי, הוא כל כך עומד לאנוס אותי, אין לי שליטה על הדברים שהוא יעשה ואני לא אוכל להגיד ולעשות עם הנידון כלום.
אני סוגרת את המים הרותחים ויוצאת מהמקלחת, כל גופי רועד ונוטף מים, אני מנגבת אותו עם מגבת חמימה ונעימה שמתחילה לחמם אותי.
אני הולכת לקחת לי בגדים מהארון, מוציאה תחתון ופיג'מה של סינדרלה חמודה ויפה. אני חולה על דיסני, אני לעולם לא יתבגר.
אני מוצאת את עצמי בוכה לתוך הכרית. תפסיקי עם זה, תפסיקי כבר להתבכיין! יבכיינית! קומי על הרגליים ואל תתני לשמוק הזה להרוס אותך. התת מודע שלי צרח עלי, אמרתי שהוא צודק אבל זה כואב מדי.
אחרי כמה דקות שהתאפסתי על עצמי, הבטחתי לעצמי שאני לא אבכה על זה שוב לעולם. אני לא אתן לו להרוס אותי, הוא לא יקבל את מה שהוא רוצה.
אני נשבעת שאני אהרוס אותו לפני שאתן לו לגעת בי, לא שוב, שום גבר לא יניח עלי את ידו כאילו אני הבובה שלו, אני לא פאקינג זונה. שילכו להזדיין עם זונות, לא איתי.
אני לא פאקינג אפול לרגליו, אני ימות לפני זה מיליון פעמים עד שיהפוך לאפר בלתי נראה לפני שיניח עלי את ידיו, אני נשבעת.

------------

יום החתונה:

בוקר אחרי אני קמה עם הרגשה טובה יותר, היום אני מתחתנת. אני לא יתן לו להרוס את היום הזה. פאקינג לא.
המארגנת שלי תקתקה בדלת ואמרה לי להיכנס למקלחת, נכנסתי למקלחת ושמתי שמפו ומרכך בניחוח פרחים יפיפה וסבון גוף בניחוח סוכריה. מורחת עלי אחרי זה קרם בניחוח וניל ויוצאת עם מגבת שמכוסה על גופי.
אני רואה את התפאורה מתארגנים בחדרי הגדול, המעצבת שלי באה לקחת אותי כנראה להתחיל; "היי בלה, אני פלורה. ואני המעצבת שלך להיום!" אמרה לי עם חיוך בפניה, היא ממש מתוקה, באמת.
"היי" אמרתי לה עם חיוך קטן על פני, "היי, טוב בואי נתחיל!" אומרת לי, מתקתקת את דבריה, לא נותנת לשום שניה לעבור סתם.
"נתחיל בהלבשה.." אומרת לי ומביאה לי כמה זוגות סקסים של תחתונים וחזיות כסטים.
"יש את הסט האדום.. הוא סקסי רצח.. יש גם את הכחול! הוא מהמם ונדיר!.. יש גם את הוורוד והשחור.." מתחילה להגיד ואני קוטעת אותה-
"אני לא רוצה יותר מדי.. אני יקח מהארון." סיכמתי לה, אני ממש לא עומדת להשקיע בשבילו, שום פאקינג סיכוי.
"אבל-" קבעתי אותה עם זה שהתרחקתי ממנה ומההלבשות, הלכתי לארון הענק שלי ולקחתי מהמגירה של ההלבשה התחתונה סט נורמלי של תחתונים וחזייה בצבע לבן חמוד. אני לא פאקינג ישקיע בשבילו, שהוא ילך להיזדיין מצידי.
לבשתי את הסט וחזרתי אליהם. הם הראו לי כמה שמלות כלה מהממות ובחרתי בזאת עם השסע הענק ועם פרחים מסודרים ומהממים ובחרתי בתסרוקת של קוקו מסודר מהמם עם סיכות פרחיות שמתאימות לשמלה המהממת; (רק ששערה בצבע בלונדיני-שטני)

אמי קראה לכולנו ללמטה והם יצאו בלימוזינה, ואני יצאתי ללימוזינה אחרת, אני בדרך לפגוש את הקאפו העתידי, בעלי לעוד כמה שעות.