wedding covenant

פרק 11//הבגידה:

נקודת מבט בלה:

הייתי שעות בחדר האמנות, כנראה שעכשיו כבר שעות העלת השמש אחרי לילה ארוך.
ציירתי כבר 3 אומנויות, עכשיו אני מציירת ומכינה ילדה בתוך יער. לקחתי את הצבעים שהייתי צריכה ובלתי את המכחול בשחור כדי להתחיל לשרטט. אחר כך, טבלתי אותו בתוך הצבע הירוק הכהה וצבעתי את הג'ונגל. כשסיימתי, התחלתי לצבוע את הילדה עם השמלה הוורודה שלה, שיער חום שטני ונעלי בובה. שעות אני עובדת על הציור הזה והכי אהבתי אותו מכולם, לקחתי אותו לחדר שלנו ושמתי אותו על הקיר. אחר כך, הלכתי לחדר האמנות והתחלתי לצבוע עם צבעי מים ציור נוסף.
אחרי כמה שעות שהייתי שקועה בציורים, במכחולים, בצבעים ובריסטולים, שמעתי קול קורא לי.
"את לא רצינית. היית פה כל הלילה?" שאל אותי דין, הנהנתי לעברו, "לכי תתקלחי ותלכי לישון, בצהריים אשלח לך ארוחה." אמר לי דין, בקול קשה וקר כמו פלדה. הוא הרתיע אותי, פחדתי ממנו, אני לא אשקר. אך ידעתי שהוא לא יפגע בי.
הלכתי לחדר שלו, נכנסתי לתוך חדר המקלחת ופשטתי את בגדי. נכנסתי לתוך המקלחת והפעלתי על מים רותחים כאש, הם היו נעימים, אחרי היום הארוך והמתיש הזה. חפפתי את שערי עם שמפו בניחוח לבנדר, ושטפתי את גופי עם סבון בניחוח וניל. שטפתי עם המים את גופי וחפפתי את שערי שנית רק עם מרכך בניחוח לבנדר מאותו החברה.
כשסיימתי אחרי זמן ארוך של מקלחת, יצאתי וניגבתי את גופי משאריות המים שנטפו מגופי מהזרם החם והחזק של המים. מרחתי על גופי קרם גוף בניחוח וניל טהור ומהמם מתוך המבחר הענק שהיה פה, והלכתי לכיוון חדר הארונות עם מגבת בלבד על גופי העירום.
לקחתי תחתונים בלבד ושמתי על גופי, בחרתי פיג'מה של דוגמת מיני מאוס חמודה ושחורה עם סט חולצה ומכנס נעימים ומחממים ונכנסתי למיטה. התכסתיעם הפוך החם, ושקעתי לשינה ארוכה ונעימה.

"בוקר טוב.. יותר נכון צהריים." אמרה דייאנה וצחקה לעצמה, חייכתי אליה חיוך קטן מהצחקוק שלה. "עוד חמש דקות.." ביקשתי, אך היא לא סגרה את התריס של החלון בחדר ופתחה את מתג אור החדר.
שיפשפתי את עייני וראיתי שהיא מביאה לעברי ארוחת צהריים של סושי, עוף ואורז, עוף מתוגן ושתיה קרה של קולה ומיץ תפוזים לעברי.
"אם הפסיכופת הזה חושב שאני אוכל את כל זה הוא טועה.." צחקתי לעצמי על דין, הוא חושב שאני אוכל את כל זה? אני בקושי יאכל חצי מזה.
"תנסי לאכל כמה שיותר גבירתי, לא אכלת מאתמול.." ביקשה ממני ואני הנהנתי לה והודאתי לה על האוכל.
כשסיימתי לאכול, הרגשתי שאני צריכה להקיא, רצתי לשירותים והקאתי את כל מה שאכלתי ביממה האחרונה, הקאתי שוב ושוב את הכל עד שלא היה לי עוד מה להקיא יותר.
כשסיימתי, הלכתי לצחצח שיניים, שוב. החלטתי ללבוש סתם חולצת ספגטי לבנה מרושלת ומכנס ג'ינס סקיני בצבע שחור.
ירדתי למטה לשתות כוס מים קרה.
"גבירתי-בלה את בסדר?" שאלה אותי דייאנה, "את נראת חיוורת.." אמרה והסתכלה עלי בדאגה, הנהנתי אליה. "אל תדאגי לי ואל תודיעי לדין, בסדר?" ביקשתי ממנה, "אני חייבת לספר לו דבר כזה.." אמרה, אני הנהנתי בתבוסה והגישה לי כוס מים קרים. הודאתי לה בתודה קטנה והיא הלכה לקפל כביסה.
החלטתי לעשות סיבוב קטן בחצר, תמיד רציתי שיהיה לי כלב או סוס, אך הורי לא אהבו חיות ולא אישרו לי.
אולי אני אבקש מדין.. לא! אני צריכה להקשות עליו! להיות רעה! שהוא יצטער על זה שהסכים להתחתן איתי! החלטתי שאני הלך לחדר עבודה שלו ויודיע לו שמשעמם לי, ואז אני יציק לו.
התחלתי להתקדם לבית מהחצר,.והבנתי שאני לא יודעת איפה בדיוק המשרד שלו נמצא בתוך הבית הענק הזה..
החלטתי ללכת לדייאנה שעמדה לה שם בספה והתחילה לקפל הכל. "דייאנה.. איפה המשרד שלו?" שאלתי את דייאנה, לא מבינה איפה נמצא המשרד שלו בתוך הבית הענק הזה..
"בקומה השניה, תמשיכי ישר עד הסוף והיא תהיה מולך." סיכמה לי, הודאתי לה והלכתי לעיקבות הבית הענק שאני מתגוררת בו עכשיו.
שיננתי כל הזמן בראשי את הדרך, קומה שניה, הכי ישר עד הסוף והדלת מולי.
כשעליתי לקומה השניה, התחלתי ללכת ישר ישר ישר עד שהגעתי לדלת האחרונה.
מה אני אגיד לו? אני לא יודעת.. אני עושה כנראה מצעמי צחוק. אך אני יראה לו מה זה אם הוא יחשוב שהוא יכול להחליט על חיי. אני לא עומדת להשתעמם כל חיי. אני לא רוצה רק להיות לו לרובוט שיביא לו ילדים, אני רוצה שאהיה לי טוב, שהיה לי בעל אוהב-משהו שכנראה אבוד, ושאהיה לי טוב.
תקתקתי כמה נקישות חלשות בדלת ולא שמעתי מענה, נכנסתי לתוך החדר וראיתי את המחזה הנורא שנשקף מעייני.
עלה לגרוני בחילה, ראיתי את דין יושב על הכיסא הבוס-המשרדי שלו, עירום-ועוד בחורה עם חזה ענק ותחת עמק ובעלת שיער בלונדיני מעליו והוא מזיין אותה.
מה-זה-פאקינג-אמור-להיות?
אתם יודעים מה? נמאס לי כבר להיות אסורה כאן, נמאס לי שהוא יכול למרר לי את החיים ואני לא יכולה. נמאס לי ממנו.
מחשבה קטנה עלתה למוחי, תחזירי לו.
לא ידעתי איך אוכל להחזיר לו, לברוח?, לתת לו סטירה?, ללכת להיות עם אחד מהשומרים?
דינגדינגדינג, נראה שיש מחשבה-רעיון מנצח.
סגרתי את הדלת בחוזקה, שמעתי קריאות של בהלה ומי זה וכאלה, אך לא יחסתי לזה חשיבות רבה, הפעם? הוא יקבל ממני. הוא יצטער על היום שבו שם על ידי טבעת נישואין.
פיזרתי את שיערי בצבע השטני הארוך והחלק על גופי,
והסתכלתי אם השמלה שלי מסודרת, סידרתי קצת את הקצבות והלכתי להתחיל עם האקשן.
חיפשתי בעקבות חיל אחד של המאפיה, לבסוף מצאתי מישהו בגינה, נראה חמוד. אך לא יותר מדי, היה לו שיער שחור ועיינים חמודות, גופו היה בצבע עור משוזף בהיר. הוא היה יפה, אך בטוח שלא היה מתקרב ליופיו של הבוס שלו.
התחלתי להבין גם שאני מתאהבת בבוס שלו, אני יודעת שזה מטומטם אבל אני לא יכולה לשנות את הרגשות שלי. החלטתי שאני אפיל אותו, שאני אסובב אותו על האצבע הקטנה שלי, שיפול לרגלי.
רואים לפי הטון שלו שהוא לא מדבר ועושה איתי דברים כמו כולם, אולי הוא לו מודה בזה, אך אמי עליתי על דבריו.
"היי.." אמרתי בקול פלרטטני לשומר בעל השיער הכהה והשחור. "היי, מה בחורה כמוך עושה פה?," שאל. מטומטם, איך שגברים נופלים לרגליים של נשים. הם יכולים להיות כאלה סתומים וחסרי מוח.
ציחקקתי בפלרטטנות, "באתי לבקר את אחי, הוא שומר פה.. אבל נראה שבמקום אני אבקר אותך," ציחקקתי, אני יודעת שהוא נופלים לתוך הקסם שלי, שהייתי רוצה, החיילים של המאפיה של אחי ואבי, היו נופלים לרגלי שרציתי.
הוא התחיל להתמזמז איתי, הביא את ידו הימינית לגב התחתון שלי ואת ידו השמאלית לסנטר שלי.
אחרי דקות אחדות של מזמוז דפוק, הרגשתי שאותו שומר לא קרוב אלי יותר, הרגשתי שהוא נקרע מעלי.
ראיתי את דין, יושב על אותו שומר ומחזיק סכין חדה וקטנה בידו הימינית. הוא נעץ אותה בעיינו הימינית של אותו השומר, זה היה מראה מזעזע ובאותו שניה, הייתי עד כדי כך שקועה בהלם שלא יכולתי להגיב. קפאתי שם.
אחרי זה, הוא העביר את הלהב של הסכין בקלילות על אצבעותיו של אותו שומר והתחיל להוריד אותן אחת אחרי השניה.
אותו שומר צעק לרחמים, אך דין נעץ את הסכין בביטנו אחרי שסיים עם אצבעותיו.
צרחתי, כל כך חזק עד שלא הכרתי את הקול שיצא ממני. שתי עייני התמלאו בדמעות מרות והרגשתי חנוקה. הקיא שוב עלה לגרוני והתחלתי להקיא על עצמי מהמחזה הנורא שהשתקף למול עייני.

------------

אני יודעת שאני אמרתי שאני מעלה פרקים רק בימי ראשון, שלישי וחמישי. אך אם אהיה לי לפעמים אני אעלה גם בנוסף בימים אחרים.
עבדתי על הפרק הזה מלא זמן, אשמח אם תגיבו ותדרגו, נתראה בפרק הבא, שלומות3>