פרק 1 // החתונה:

2.5K 45 12
                                    

נקודת מבט בלה:

מאז ומתמיד אהבתי את האמנות.
אמנות הייתה הפורקן שלי, היא הייתה המקום של השחרור שלי, היא הייתה הלב שלי.
היו ימים שהייתי עובדת על יצירות שעות, והיו כאלה שנגמרו בתוך כמה דקות.
הייתי מציירת לפי הרגש שלי. כעס, שנאה, עצב וגם שמחה, אהבה וגם סתם רעיון שעלה למוחי.
אני לא הייתי מציירת בשביל כסף או דברים כאלה.. כסף לא היה חסר לי בכלל. הייתי הבת של הקאפו של המאפיה הרוסית.. בכל זאת.
הייתי מציירת בשביל הכיף, וזה היה הדבר האהוב עלי ביותר. היה לי חדר בבית רק בשביל היצירות והאמנות שלי. הורי הביאו לי אותו בגיל 4 כשהתחלתי שנה לפני.
עכשיו אני עובדת על עוד יצירה, בחוץ כבר נראה שמתחיל להיות הצהריים והשמש החמה משתקפת בחלון בגודל של כל הקיר עם הווילונות הלבנים שבחדר האמנות שלי.
לקחתי מכחול גדול והתחלתי למרוח את הצבע התכלת היפיפה על הבריסטול הענק שעל רצפת החדר. אני עובדת עכשיו על פרויקט לחדר. סתם משהו חמוד שעלה לי לראש.
אני שומעת דפיקות בדלת "פתוח.." מלמלתי וראיתי את נסה, העובדת בית שלנו, קוראת לעברי. "בלבל, מה קורה יפה, הורייך שלחו אותי לקרוא לך, ארוחת הצהריים מוכנה, הם מחכים לך" הודיע לי בקול האימהי החמוד שלה. אין על נסה. היא תמיד הייתה כמו אמא שניה שלי. היא תמיד הייתה דואגת לי ונותת לי לטעום מהמטעמים שעדיין לא היו מוכנים כשהייתי רעבה. באמת שהיא מושלמת.
"תודה, נסה. אין עלייך." השבתי לה. חייכה ויציאה מהחדר בחיוך קטן. ירדתי למטה, התיישבתי בכיסא הקבוע שלי, ליד אלכס, אחי הגדול, וליד ויקטור, אחי הקטן.
"טוב שהגעת בלה" אבי אומר לי ואני משיבה לו חיוך קטן. ויקטור, אלכס, אמא ואבא כבר התחילו לאכול ומזגתי לעצמי קצת והתחלתי לאכול גם. כולם דיברו קצת על יומם וכשגמרנו, נסה התחילה להרים ואני עזרתי לה. היא נזפה בי שאני לא צריכה ואני התעקשתי. כשגמרתי, עליתי למעלה במדרגות לחדרי ונכנסתי למקלחת.
כשגמרתי את המקלחת מרחתי עלי קרם גוף ושמתי פיג'מה של מיני מאוס. אחרי זה אני הולכת לחדר האומנות שלי וממשיכה את אותו היצירה.
מורחת פה ושם עם המכחול ורוד וגם סגול ומוסיפה טורקיז וכתום. בסופו של דבר גמרתי ויצא בריסטול של ג'ונגל עם חיות ופרחים.
ובסוף החלטתי שאני אשים אותו בחדר האמנות ויתלה אותו.
"וואו.. זה יפה" אלכס אומר לי על הציור. "תודה אס" השבתי לו. הוא בא, נישק לקודקוד ראשי, והתחיל לדבר, "אבא אמר לי לקרוא לך.. אבל תשמרי על רוגע, בסדר?" אמר לי אלכס ואני לא הבנתי על כל כך מה הוא מדבר אבל הנהנתי ועליתי לקומה למעלה השלישית והלכתי ישר עד שהגעתי למשרדו של אבי ופניתי שמאלה.
דלקתי על דלת משרדו של אבי, אבי מלמל שפתוח עזב את המסמכים והסתכל עלי וחיוך נפרס על פניו.
"בל" אבי מלמל ונישק לקודקוד ראשי גם הוא. פניתי לאבי ונישקתי את לחיו והתישבתי בכיסא מולו.
"אבא, קראת לי?" שאלתי אותו עם חיוך קטן על פני, אבא ואלכס אף פעם לא מערבים אותי בדברי המאפיה. אלכס הוא הקאפו לעתיד..  אז הוא הרבה עם אבא.. אבא מערב את אמא אבל לא אותי, אבל זה לא כזה משנה לי.. אני פחות אוהבת את האקשן והדם.. אף פעם לא יריתי או הרגתי מישהו.. וגם לא הרבצתי.. חוץ מלאחים שלי.. כמובן.
"בלה.. אני רוצה שתדעי לפני זה שאני תמיד אוהב אותך הכי הכי. ואת יודעת שאני תמיד ידאג להכי טוב בשבילך, נכון?" אבי אמר לי אך אני לא מבינה. אך בכל זאת אני מהנהנת. אני לא מבינה מה יש לאבא ולאלכס היום..
"את יודעת שתמיד המאפיה שלנו הייתה נגד המאפיה האיטלקית.." אבי אומר לי..  זה נהיה מוזר.. אבא אף פעם לא ערב אותי בדברי המאפיה..
"כן.." השבתי עם בלבול בקולי. לא מבינה מה הקשר.
"אז.. קבענו חתונת ברית" אבי בישר לי את הבשורה.
"מה??!! אלכס מתחתן?! אין מצב!!!" התרגשתי כל כך. אף פעם לא הייתי חושבת שאלכס יתחתן. הוא כזה של סטוץ' וזורק. לא של לשמור על הבטחות ולקיים התחיבויות.
"לא אלכס.. קבענו שאת תתחתני עם דין ולק. עוד כשבוע אהיה האירוסין שלכן. ובעוד כ-3 שבועות את תנשאי לו." אבי פיצץ לי את הבשורה בפנים. הייתי בהלם. כל כך עד שלא הצלחתי להוציא הגה מפי.
"מה?!" שאלתי בהלם עמוד כל כך. לא מבינה איך הוא נפל עלי. אני לא רוצה להתחתן עם דין ולק. כולם קוראים לו השטן. הוא הקאפו העתידי של מאפית איטליה!! השמועות מספרות שהוא רוצח בלי מצפון ושרק מישהו לא נראה לו טוב בעין הוא ישר מתנפל עליו, סטוצ'יונר ומניאק. אני לא רוצה להינשא לו. לא לו. אני תמיד חלמתי שאני התחתן עם האביר על הסוס הלבן, שיואב אותי ויכבד אותי. לא חלמתי שאני התחתן איתו.
"תרגעי בלה, הכל אהיה בסדר. אני מבטיח לך. הוא לא יפגע בך." אבי הבטיח לי, שנינו ידענו שהוא לא באמת יכול להבטיח. אבל אני יודעת שהוא יגן עלי.
"אבא.. אני מותשת.. אני הולכת לישון" אני אומרת לו בטון עייף. "בסדר.. לילה טוב יפה." אומר לי ואני הלכתי לחדרי נכנסתי למיטתי והתחלתי לחשוב מחשבות. בסופו של דבר עיני מתחילות להעצם ושקעתי לתוך שינה עמוקה.

wedding covenantWhere stories live. Discover now