הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 4

אז אחרי המוווון זמן אני מעלה פרק
אני חייבת להגיד שאני משקיעה את הנשמה שלי בשביל הכתיבה הזאת ומשתדלת לעלות כמה שיותר פרקים ארוכים ומספקים
אני שוב פעם מתנצלת שאני לא מעלה בתוקף זמן נורמלי
אבל בתחילת החופש הגדול אני יעלה פרק פעם ביום
בינתיים מקווה שאתן נהנות
אוהבת את כולכן תודה 😍

דיימן,
לעזאזל הילד הזה לא מרפה
״אז מה קורה?״ שאל דיימן בגיחוח מתקרב אלי יותר
אני לא רוצה להיות מאוהבת שהוא יתרחק כבר מילמלתי לעצמי
״בסדר״ גיחחתי והתרחקתי ממנו טיפה אך הוא המשיך להתקרב
צילצול הטלפון קטע את התקרבותו אליי ״אמא יש רק אחת״ הופיע על צג הטלפון שלי הבחנתי בשעה שהייתה יחסית מאוחרת לענות או לא? ואם אני אענה מה אני אמורה להגיד אני לא טובה בלשקר
״הלו״ עניתי לבסוף והתרחקתי מדיימן
״אשלי איפה את?!״ שאלה אמא שלי בשיא הלחץ
״אני בסדר מרתה״ מילמלתי כשאני עצבנית על אמא שלי אני אף פעם לא קוראת לה אמא רק בשמה הפרטי שזה בעצם מרתה
״איפה את?״ אמא שלי שאלה
״אמ פה למטה עם חברים״ מילמתי מקווה שתעזוב אותי
״חברים? יש בנים?״ שאלה אמא שלי
״כ..ל..לא״ אמרתי לבסוף
״אשלי תפסיקי לשקר לי״ מילמלה אמא שלי
״אז אם את יודעת שיש בנים למה את שואלת?!״ אמרתי צועקת עליה
״אשלי אני לא מוכנה לצעקות האלה חזרי הביתה מיד״ אמרה לי אימי
״לא בא לי אני נהנת פה.. לשם שינוי אני נהנת באיזשהו מקום!!״
״טוב..״ מילמלה אימי
״אבל עד השעה עשר את בבית!!״
הסתכלתי על השעון שבטלפון שלי וגילתי שיש לי פה עוד שעה רק
״טוב״ מילמלתי
וניתקתי את השיחה מהר
הסתכלתי במהירות על המקום עצמו והכל נשאר אותו הדבר שמתי לב שדיימן מסתכל עלי ומחייך חיוך פשוט.. פשוט מושלם, אפילו בוהה בי
״מה״ שאלתי אותו בשקט
״אמא שלי תמיד לימדה אותי שרק על דברים יפים שווה להסתכל״ מילמל דיימן
״אוקיי ו..״ שאלתי בשקט כלא מבינה לאן השיחה הזאת מובילה
״את דבר יפה״ גיחח דיימן
חייכתי אליו חיוך מבויש והורדתי את ראשי למטה
לא עברה דקה וכבר הרגשתי את ידו החמה מעלה את פניי אל פניו
״למה את מורידה את הראש שאומרים לך דברים טובים?״ שאל ממלמל
״כי.. לא יודעת אני לא רגילה לזה״ אמרתי טיפה ממלמלת
״למה את לא רגילה?״
״לזה.. שאומרים לי דברים טובים..״ אמרתי עוד יותר בשקט מקווה שהוא לא ישמע אך הוא שמע
״את מדהימה, את יפה את פשוט וואוו״ גיחח דיימן
חייכתי אליו טיפה מובכת
״ממה את כל כך מובכת?״ גיחח דיימן
והתקרב קרוב יותר אליי
הוא המשיך להתקרב אליי ועוד שנייה התנשקנו וממש לא רציתי בזה
זה מרתיע אותי. אפילו מפחיד אותי.
״יסטוציונר״ הקול האפל של מתיו נשמע
״מה אתה רוצה״ אמר דיימן בקול מאופק
כאילו הרס לו את הרגע
״חחח עזוב אותו אני צריכה לדבר איתך״ אמרה זואי מתקרבת אלינו
״עכשיו?״ שאל בקול תינוקי
״כן עכשיו״ אמרה זואי בקול מאיים ומשכה את ידו משם
״תודה זואי״ מילמלתי לעצמי
״אז״ הקול של מתיו נשמע עושה לי רעד בכל הגוף
״אז..״ שאלתי אותו מנסה להבין
״כמה כמה?״ גיחח מתיו
״2:1״ ציחקקתי
״זה לא ישאר ככה עוד הרבה זמן״ גיחח מתיו
חיוך קר עלה על פניו
״בטח שכן״ מילמלתי
״בטח שלא״ אמר מתיו מחקה את קולי
הוא המשיך לשבת לידי
״מה השעה״ מילמלתי
״אמ 11 כבר״ אמר מתיו
״מה לעזאזל״ שאלתי בשקט
״אני חייבת ללכת״ אמרתי
״מה לאן ולמה?״ שאל דיימן שהתקרב אלינו
״לבית כי אמא שלי תרצח אותי, ביי״ אמרתי בשקט
״ביי אש״ אמרה לי זואי
״דברי איתי״ חייכה אליי קטלין נותנת לי חיבוק
״ביי״ אמרה פיבי מסתכלת במבט מאוהב אל עבר מקס
יופי מילמלתי לעצמי
התחלתי לרוץ עד שיד חסונה וחמה תפסה אותי וסובבה אותי אליה
״נדבר?״ שאל דיימן בחיוך כל כך מתוק
״כן״ גיחחתי לעברו
״קחי את המספר שלי״ אמר דיימן
לקח את הטלפון שלי מידיי ורשם את מספרו
״היה לי כיף איתך״ חייך ונגע בשיערי שעף על פניי בשל הרוח החמימה שהנעימה את השיחה הזאת עוד יותר
״גם לי״ גיחחתי
ורציתי משם אל עבר ביתי
״בבקשה שהם ישנים״ מילמלתי לעצמי
הגעתי הביתה בשקט בשקט פותחת את הדלת כמעט בלי קול
״הם נרדמו״ אמרתי עם הקלה בקולי
״ואיפה הגברת הייתה״ שמעתי את הקול של זאק
שפתח את האור
״מה לעזאזל את לובשת אש?!״ צעק זאק
שיט מילמלתי לעצמי שכחתי שנשארתי עם המראה החשוף
״מה אכפת לך מה אני לובשת?!״ אמרתי בקול חזק משתדלת שלא להעיר את ההורים שלי
״כי אני לא מסכים לך ללבוש את הבגד הזה!!! ״ צעק אליי זאק
״תזכיר לי ממתי אתה אבא שלי?!״ שאלתי בשקט
״אני אחיך, זה מספיק קרוב״
״טוב״ אמרתי בשקט ובאתי ללכת
אך זאק תפס בידיי
ריח של סיגריות ואלכהול נדף ממני עפ שלא שתיתי או עישנתי כלל
״את שתית?! עישנת?!״ צעק זאק מחזיק את ידי חזק יותר וגורם לאדמימות בפרקי ידיי
״אתה מכאיב לי!!״ צעקתי לעברו
״אני אשאל שוב! את שתית?!״ שאל זאק
״אני נראת לך אחת ששותה?! ככה אתה מכיר אותי?! נו באמת זאק פשוט עזוב אותי עזוב עזוב עזוב!!״ התחננתי
אך האחיזה שלו בי התעדכה
והרגשתי שעוד רגע היד שלי נטלשת מהמקום
״אתה מכאיב לי!!״ צעקתי עם דמעות בעיניים
״עם מי היית?!״ שאל זאק בשקט
״עם חברות!״ צעקתי עליו חזרה
״איזה מין חברות?!״ צעק זאק
״חברות״ מילמלתי
״אני פשוט שונא אותך!! את מתנהגת כמו זונה״ אמר זאק בקול חלש
הסתכלתי עליו המומה
שיחררתי את ידיי מאחזיתו
והלכתי עם דמעות בעיניים אל עבר החדר שלי, המיטה שלי
נכנסתי למקלחת שוטפת מעצמי את כל היום ואת האדמימות ששרפה את ידיי
״משוגע״ מילמלתי לעצמי
והרשתי לדמעות להתחזק כמו הזרם שהיה במקלחת
יצאתי מהמקלחת רעננה יותר עם דמעות יבשות בעיניי
הדלת נפתחה בשקט
וזאק נכנס אליה
״לך״ אמרתי בשקט
״אני רוצה לדבר..״ אמר זאק
״לך עכשיו!״ צעקתי לעברו
״אני צריך לדבר איתך אש!!״
״אני לא אש נכון? אני זונה!״ אמרתי מזכירה לו למה כעסתי עליו מלכתחילה
״אני כל כך מצטער אש״ מילמל זאק
התקדמתי לעברו ופתחתי את הדלת
״בבקשה.. לך! אני לא רוצה קשר איתך לא כרגע ולא בכלל!״ אמרתי בשקט
הוא הסתכל אליי
״אבל ביקשתי סליחה!!״ צעק זאק עם מבט כעוס
״מותר לי גם לא לסלוח״ מילמלתי
״עכשיו? לך! עזוב אותי! פשוט לך״ אמרתי צועקת ופותחת את הדלת
מבט של אכזבה הופיעה בעינייו והוא נעלם מהחדר שלי בין רגע טרקתי את הדלת לבשתי על עצמי פיג׳מה וניסתי להירדם
צילצול הוואצאפ קטע את השינה שלי
״לילה טוב יפה״ היה רשום
חייכתי למסך. דיימן.
עכשיו הלילה הזה יכול להיות טוב מילמלתי לעצמי
עניתי לו לילה טוב
וחזרתי למיטה לישון.
השעון המעורר צילצל והעיר אותי מהשינה שלי
נמתחתי במטתי
וקמתי לצעקותיה של אימי
הלכתי לארון שמתי על עצמי גופייה שחורה צמודה וג׳ינס סיקני לבן וצמוד
שמתי את הוואנס השחורות שלי
החלקתי את שיערי טיפה וירדתי למטה
״בוקר טוב״ מילמלתי אל עבר אימי
״בוקר טוב״ חייכה אליי אימי
״ואיפה הגברת הייתה אתמול ולא חזרה בשעה שהתבקשה לחזור?״ אבא שלי שאל
״אני מצטערת זה לא יקרה שוב..״ ציחקקתי
לקחתי את התפוח שלי
ובדיוק פיבי התקשרה אליי
״את באה?״ שאלה
״לאן?״ מילמלתי
״לבית הספר זואי וקטלין מאחרות שוב ונמאס לי לאחר אז אני פה מתחת לבית שלך את באה?״ גיחחה פיבי
״כן״ ציחקקתי
״ביי״ אמרתי לאמא ואבא שלי הפרחתי להם נשיקה באוויר
ויצאתי
כאשר יצאתי ראיתי את פיבי ובאתי לכיוונה
וישר זאק יצא מהבית שלי
״פאק״ מילמלה פיבי
״מה קרה?!״ שאלתי
״היי אחות״ אמר זאק
התעלמתי ממנו
הוא הסתכל עמוק עמוק בתוך עינייה של פיבי
ועינייה של פיבי החלו לזהור
על זאק הופיעה מבט המומם אפילו.. כעוס
״פאק״ חזרה על המילה שלה
״מה קרה?!״ שאלתי שוב לא מבינה גם היא וגם זאק מתנהגים מוזר ואני לא מקבלת תשובות
זאק התקרב אלינו והחל לדבר: ״..