הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 22

בנות אני מתנצלת מראש אם יש שגיאות אני פשוט רציתי לעלות לכם את הפרק כמה שיותר מהר אז סליחה מראש ❤️

מנקודת מבט מתיו:
ירדתי למטה זעוף כולי ״שיט״ מילמלתי לעצמי כאשר אני נזכר שהטלפון שלי נשאר אצל דיימן בדירה עליתי מהר לעבר הבית של דיימן כאשר אני פותח את דלת הכניסה לביתו חיפשתי בכל מקום עד שמצאתי את הטלפון על אחת השידות, דיימן על בטוח בבית כי הוא לא היה הולך בלי לנעול את הבית ״בבקשה דיי דיימן דיי!!״ צעקה נשמעה כאשר באתי לצאת מהדירה שלו אש היא פה עליתי בשיא המהירות לכיוון החדר שלו לא רוצה לתאר מה הבן זונה הזה עושה לה כי כשדיימן שותה או לא מקבל תשובה חיובית הוא יוצא מההשתונות שלי ניסיתי לפחות את דלת החדר אך הדלת הייתה סגורה לקחתי תנופה עד שהדלת נפתחה במהירות המראה שראיתי היה מחריד לעיני אשלי שוכבת עם דמעות בעיניה כאשר דיימן מוריד לה את התחתון ״בן זונה״ מילמלתי לעצמי ורצתי לעבר אשלי כאשר אני דוחף את דיימן אשלי בכתה בכי נוראי הבכי שלה נרגע שהבינה שדיימן לא עליה יותר ״אתה בן זונה״ ירקתי עליו את המילים כאשר הוא התאושש מהפגיעה בראשו ״מתקשרים למשטרה אשלי״ מילמלתי מסתכל על המבט המפוחד של דיימן הסטתי את מבטי אליה החזיה והתחתון כבר היו עליה ואלוהים איזה גוף יש לילדה הזאת ״ל..לא..״ מלמלה אשלי ״אני לא הולכת להרוס את השנה האחרונה שלו בתיכון כי הוא ניסה לאנוס אותי..״ אמרה אשלי בישירות מה שגרם לחיוך הקלה על הפנים של דיימן ״אנ..אנחנו.. יכולים ללכת?״ שאלה אשלי בשקט מתקדמת לכיוון היציאה ״כן אש״ אמרתי נותן לי חיבוק ״ואתה דיימן? לאיזה רמה ירדת?! בן זונה״ אמרתי לדיימן והתקדמנו לכיוון היציאה ״אש?״ מילמלתי כאשר יצאנו משם ״כן?״ הסתכלה עלי אשלי ״אני מצטער, פשוט באתי לפה בהליכה מהירה ולא הייתי עם האוטו זה בסדר שנלך ברגל?״ שאלתי ברקות ״כן, קצת.. לחשוב״ אמרה אשלי והיססה מעט
ההליכה הייתי איטית ושקטה
״בא לך לדבר על זה?״ אמרתי בקול שקט כל כך עד שאני נשבע חשבתי שהיא לא שמעה ״לא״ ענתה בקול רועד והמשכנו להתקדם לעבר הבית שלה היא עצרה ליד ספסל ופשוט ישבה בו ״הוא.. הוא פשוט ניצל אותי״ אמרה אשלי ודמעות החלו להציף אותה התקדמתי לכיוונה ומחיתי את דמעותיה ״זה לא אשמתך אש..״ אמרתי בשקט מנסה לעודד אותה ״ואני כמו סתומה האמנתי לו. האמנתי לו שהוא באמת אוהב אותי. אני כל כך שונאת אותו על זה. אני כל כך כועסת ואני כל כך פגועה״ אמרה אשלי והבכי לא איחר לבוא..

מנקודת מבט אשלי:
מתיו פשוט בא לשם והציל אותי.
אני אסירת תודה לו על זה בלעדיו הייתי עכשיו יכולה להרגיש עלובה יותר ממה שאני
והנה עכשיו הילד הרע. זה שיודע לצחוק על כולן מראה רגש.
בכיתי בספסל בשקט והוא משך אותי לחיבוק חם ואוהב והבכי התחזק בכיתי שם לפחות שעה על החזה שלו כאשר הוא מלטף את גבי בחיבה מזכיר לי את בריאן.

**פלאשבק**
בכיתי על המיטה שלי כאשר אני מדברת בטלפון עם ליאן דפיקה בדלת נשמע ונאלצתי לנתק את השיחה שלי עם ליאו פתחתי את הדלת ובריאן היה מחוץ לדלת הוא נכנס לכיוון״זה היה טעות אש״ אמר בריאן כאשר תפס אותי כשבאתי להתקדם לעבר החדר שלי ולהמשיך לבכות לליאן. רציתי לצעוק. רציתי לבכות רציתי להרוג מישהי אך נראיתי חזקה מבחוץ ושברירית מבפנים ״על טעויות משלמים ברי״ אמרתי בקול קר שלא הסגיר שום רגש
״סעמק אשלי הייתי שיכור אני לא התכוונתי!!״ אמר בשקט כאשר הריח הירי של האלכוהול הדף ממנו
״לזיין את החברה הכי טובה שלי נחשב ללא התכוונתי?! דאמ בריאן אתה כל כך הרבה פעמים חירטטת עלי חירטוטים מזדיינים כל האהבה שלנו היה שקר אחד גדול אתה אהבת את אמה מאז ומתמיד והיא כמו חברה לא אמיתית פשוט קפצה על ההזדמנות בדיוק כמוך והזדיינתם דאמ בריאן איבדתי לך את הבתולים שלי רק כי פאקינג סמכתי עלייך איך עשית לי את זה?!״ אמרתי יורה עליו את המילים הוא הוריד את ראשו והיה שקט
״בריאן זה נגמר.״ אמרתי בשקט
״נו בכייאת אשלי..״ אמר בריאן כאשר התקרב אליי ״בואי אני אזכיר לך קצת?״ אמר בריאן וכל הטעם החריף הגיע לאפי לעזאזל רק נפרדתי ממנו לפני יומיים וכבר הוא חזר להשתכר כמו ילד קטן הוא התקרב לפני והתחיל לנשק אותי הגיע לכיוון צווארי וכבר הוריד לי את החולצה ניסתי להתנגד אך ללא הצלחה במהירות שיא כאשר בריאן התנשם כמה שניות בעטתי בו ומרוב שהיה שיכור היציבות שלו נפגעה ״את עוד תשלמי על זה אשלי גרין״ מילמל בריאן והתקדם לעברי שוב בשנייה לפני שננאסתי זאק נכנס בדלת הכניסה והציל אותי מבריאן
״בת זונה״ מילמל בריאן והלך משם בצעדים שיכורים.
**סוף פלאשבק**