הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 16

״אני לא מחליט עלייך אש זה פשוט שהוא מסוכן לך״ אמר מתיו בשקט מנסה להוריד את קולו כדי ששום ריב לא יתחיל אבל לא יכולתי כנראה שתמיד נהיה אויבים הוא כל כך הכעיס אותי
״מה קשור מסוכן?! זה שהוא טיפה יותר רגיש ויותר נחמד ממך לא הופך אותו לפאקינג מסוכן!!!״ צעקתי עליו
״את לא מבינה שהוא יעשה לך רק רע?! הוא נער כזה של כמה בנות ביחד ולא רק של אחת תפסיקי לחשוב שכל העולם נגדך תמיד!!!״ צעק עלי בחזרה מתיו
״נשמע מוכר מה שאתה מוכר עליו נשמע כאילו אתה מדבר על עצמך!!!״ צעקתי עליו
״מה קשור אני עכשיו?!״ צעק בחזרה מתיו
״שמעתי על ההולי שלך שמעתי שאתה מזיין אותה לפחות פעמיים בשבוע כשקשה לך ועוד אני דוחה?!״ צעקתי עליו מרימה אצבע מאשימה ודוחפת אותו קלות מהמיטה
״לא רק לי יש סודות אשלי!!״ צעק לעברי מתיו
״אה באמת?! איזה סודות יש לי?!״ צעקתי עליו
״אתמול שאת ודיימן התנשקתם היה נראה כאילו את יודעת טוב מאד איך מנשקים לילדה שאמרה שהיא בתולת שפתיים!!״ צעק לעברי מתיו
תודה מתיו חשבתי לעצמי

**פלשבאק**
״מזל טוב אשלי״ חייך אליי בריאן
״חחח אני לא מאמינה שזכרת ברייאן״ אמרתי 
״שאני אשכח את יום הולדת 15 של חברה שלי?״ אמר בריאן בשקט
״אולי״ חייכתי אליו
״דיי אש״ חייך אליי בריאן וליטף את פני הוא רקן לעברי
״את מוכנה?״ חייך אלי בריאן
״למה?״ שאלתי מתחכמת
״לנשיקה הראשונה שלך״ חייך אלי בריאן,
נכון בריאן היה בגיל של אחי שאני הייתי בת 15 אמא שלי תמיד אמרה לי להיזהר ושהצרכים שלו שונים מהצרכים שלי ותמיד התעלמתי מזה הגיע הזמן שאשלי גרין תפסיק להיות בתולת השפתיים של בית ספר "בלאיק אדוארדס"
״אש?״ אמר בריאן מוציא אותי מהמחשבות שלי
״כן״ אמרתי מחייכת
״כן מה?״ שאל בריאן
״כן אני מוכנה לנשיקה הראשונה שלי״ חייכתי אליו
הוא חייך אלי בחזרה רקן לעברי עוד טיפה ושפתיו החמימות נגעו בשלי ונעו בשלמות כאילו השפתיים שלי ושלו נועדו לנשיקה הזאת
הנשיקה הסתיימה מהר מהצפוי
״אש אני צריך ללכת״ חייך אלי
״כל כך מוקדם?״ שאלתי בשקט
״כן אני אדבר איתך מאוחר יותר״ חייך אליי בריאן נתן לי נשיקה חטופה על השפתיים ויצא מהדלת שלי
״הלילה הכי מאושר שלי״ אמרתי לעצמי בשקט ונרדמתי..
**סוף פלשבאק**

להיזכר בבריאן גרם לי לכאב חד בלב , שוב פעם תודה מתיו
אותו הלילה שהתנשקנו.. שאמרתי לעצמי שזה הלילה הכי מאושר בחיים שלי
הפך ללילה שאם הייתי יכולה לחזור אליו הייתי כבר אז נפרדת מהנער הזה. הנער ששבר את הלב שלי לאלפי חתיכות.
״אתה לא יודע כלום״ אמרתי למתיו עוצרת את דמעותיי
״אתה גם אף פעם לא תדע את הסיפור שלי מתיו סמית׳״ אמרתי בשקט והדמעות לא איחרו מלרדת
ניגבתי את הדמעות שלי
״אל תדבר ובבקשה אל תרחם עלי רק תלך מפה עכשיו״ אמרתי בשקט
״אש אני כלכך מצטער״ אמר מתיו
״אין לך על מה. בעצם. יש לך על מה אבל אני כל כך לא רוצה לדבר איתך עכשיו בבקשה צא מפה״ אמרתי בשקט פותחת את הדלת
הוא סגר את הדלת בטריקה חזקה
״מה אתה עושה?!״ צעקתי עליו
״אני אמנם לא יודע את הסיפור שלך. אבל אני מכיר אותך יותר טוב ממה שאת מכירה את עצמך. את עברת משהו קשה ואת לא מוכנה לספר לאף אחד, את מהטיפוסים ששומרים הכל בבטן כי ככה את חושבת שלא ידברו עלייך מאחורי הגב. את לא מספרת לי מה קרה כי את פחדנית. את פוחדת מהתגובה שלי יותר ממה שאת מפחדת מכל דבר אחר.
את מפחדת שאני אפגע בך בדיוק כמו שמישהו אחר פגע בך פעם.
את שיקרת לנו שאף פעם לא התנשקת כי את כל כך מפחדת מהתגובות של אחרים שיצחקו עלייך שישנאו אותך והכי מעצבן אותך שפשוט ירחמו עלייך ואת אחת כזאת שלא אוהבת שמרחמים עלייה אחת כזאת ששומרת הכל בבטן לא בוכה אף פעם כי את לא רוצה להיות שברירית ואת חושבת שאם תהיי חסינה ולא תראי שום רגש את פאקינג תהיי מאושרת וזה כל כך לא נכון אשלי״ המילים שלו ירו לי בלב בצורה חדה מאד. הדמעות המשיכו לרדת יותר ויותר לא בגלל שפגע בי אלא בגלל שהוא הצליח לקרוא אותי בצורה מפחידה ביותר
הוא בא לצאת מהדלת אך הפעם אני זאתי שסגרתי את הדלת
״אתה יודע מתיו?״ אמרתי בקול שקט
״אני עכשיו מבינה שאתה לא שונה ממני. אתה בדיוק כמוני אתה נפגע ואתה לא מראה את זה. אתה שומר את זה עמוק עמוק בלב שלך ולא מראה שום רגש אתה נשאר הנער הקר שאתה כי אתה מפחד להראות רגשות, אתה מפחד שיסתכלו עלייך בצורה שונה
רק ההבדל ביננו שאני לעומתך לא מנסה להיות מי שאני לא ואתה המלך בלנסות להיות מישהו שהוא לא אתה אתה מתנהג כמו סטוציונר מניאק כמו נער יהיר שחושב שהוא הכי טוב בעולם כי אתה פאקינג מפחד מהתגובה של כולם!!
אז אין לך שום זכות לבקר אותי כי אתה בדיוק כמוני רק יותר גרוע. הרבה יותר גרוע!!״ צעקתי לעברו
הוא היה במרחק של 10 סמ ממני ושתק. הצלחתי לנטרל אותו בדיוק כמו שהוא הצליח לנטרל אותי
הוא התקרב לדלת ופתח אותה חתך אותי לגמרי ובא לצאת מהחדר אך כאילו שינה את דעתו ונכנס חזרה לחדר
״אשלי גרין אני שונא אותך״ אמר בצעקה חזקה כאשר ידיו נגעו בדלת שלי כך שיצא מצב שהוא היה קרוב אלי יותר מתמיד ידיו היו בין  צדיי גופי
״גם אני שונאת אותך מת׳יו סמית׳״ צעקתי לעברו

**פלשבאק**
״אני שונאת אותך בריאן רוברט״ אמרתי בצעקה חובטת בגופו והוא רק צחק
״אני יודע בובה גם אני״ אמר בריאן
הסתכלתי עליו עוד שנייה נוספת והלכתי משם. רצתי לעבר הבית שלי נכנסתי לבית שלי בסערה הלכתי למיטה שלי ובכיתי שם לא אכלתי יום ולילה
״אש?״ שמעתי את מדיסון מהדלת
״אני לא פותחת מדיסון, לכו״ אמרתי בשקט
״תפסיקי כבר אש זה לא אמיתי לא אכלת שבוע שלם ואת יוצאת רק לפיפי אני דואגת לך אהובה שלי״ אמרה אמא שלי
״אני נשבע לך שברגע שאני אראה את הבריאן המזדיין הזה אני יהרוג אותו״ צעק זאק
״עזבו אותי!!״ צעקתי ובכיתי לתוך כרית
כעבור דקות ספורות מדיסון נכנסה בדלת הסתכלה עליי בחיוך
״אני חברה שלך ואני בחיים לא אעזוב אותך״ אמרה מדיסון בשקט נותנת לי חיבוק ארוך ולא מדברת ישבנו שם שעות עד שלאט לאט נרגעתי
ונשבעתי לעצמי שאני מוחקת אותו. את בריאן רוברט. בכל צורה מהחיים שלי
**סוף פלשבאק**

״גם אני שונאת אותך מת׳יו סמית׳״ צעקתי לעברו בחוזקה ומשום מקום שפתיו נגעו בשפתיים שלי ואכלו אותי בצורה פראית המשיכה שלי כלפיו לא הייתה מוסברת ולכן זרמתי איתו הנשיקה הזאת הכילה המון כעס שתינו נישקנו אחד את השניה בצורה כועסת ובזעם לא מוסבר כאילו הנשיקה הזאת הייתה אמורה להיות ממזמן
נשיקה לוהטת אך בגלל הכעס והזעם שהיה בשתינו הוא נשך את שפתי בחוזקה והוצאתי אנחה קלה ושקטה שלא ישמעו הוא גרר אותי לעבר המיטה שלי כאשר הוא מרים אותי ורגליי מלופפות סביב גופו
ומשכיב אותי על המיטה
מתיו נגע בחולצתי והרים אותה עד לסוגר החזיה שלי
כעבור כמה שניות מתיו החזיר את חולצתי למצב הרגיל שלה ויצא מהדלת בסערה..