היי בנות אז אחרי הרבה זמן שלא העלתי פרק
אני מעלה לכם פרק מקווה שתהנו
אהבתי כלכך את הפרק הזה
בבקשה תגיבו ותגידו מה דעתכם על הפרק
אני כלכך אוהבת את התגובות שלכן
תודה רבה לכולכן ואל תתייאשו ממני!!
אוהבת 😍
מנקודת מבט מתיו:
״תודה הולי״ אמרתי נשכב על המיטה ומתנשף בכבדות
״בכיף, תבוא כל יום״ קרצה לי הולי
״אני באמת אעשה את זה״ אמרתי
הולי קמה מהמיטה ברגליה הזעירות והתקדמה לעבר המטבח
״אתה צריך את זה״ אמרה הולי כאשר חזרה מהמטבח עם בקבוק וודקה וכוסיות קטנות
״איך את יודעת״ מילמלתי
״אתה לא מתלהב מזה מה קרה?״ שאלה הולי
״כלום..״ תירצתי
״קח״ חייכה אלי הולי והושיטה לי את הכוסית וודקה שתיתי שלוש כוסיות
״וואוו אתה ממש היית צריך את זה״ חייכה
״כן״ אמרתי חצי שיכור
״תשאר פה, אל תסע עכשיו״ חייכה אליי הולי
״כן את צודקת״ חייכתי אליה
הייתי שיכור מת ולא שמתי לב לשום דבר שאני עושה הייתי חייב לדבר עם אשלי אני פשוט חשבתי שזה הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות במיוחד שהיא רודפת אותי במחשבות שלי
״ערה״ שלחתי לה מחכה שתענה
״כן, מה אתה רוצה?״ שלחה לי בחזרה
למה היא כלכך שונאת אותי לעזאזל
״למה את שונאת אותי כלכך?״ שלחתי לה
״אני לא שונאת אותך זה פשוט שאתה מעצבן״ אשלי ענתה לי
״מה עשיתי?״ שאלתי
״לא אמרת לי מזל טוב״ אמרה אשלי
״מזל טוב אשלי בהצלחה״ אמרתי לה
״יותר טוב ככה חח״ שלחה לי אשלי ויכולתי לראות את החיוך שלה כבר
״ועכשיו באמת מה אתה רוצה ממני בחמש בבוקר?״ שאלה אש
״מחר צריך להיפגש״ אמרתי או יותר נכון קבעתי עובדה
מנקודת מבט אשלי:
״וזה כי..״ שאלתי
״יש לנו עבודה לעשות, אזז מחר בארבע?״ שאל
״כן״ אמרתי
״רק איפה את גרה?״ שאל מתיו
״את זה תצטרך לגלות לבד, לילה טוב״ שלחתי את ההודעה חייכתי לעצמי
והתנתקתי מהוואצאפ
אני לא האמנתי שדיברתי הרגע עם מתיו,
חיוך גדול נמרח על הפנים שלי
ואני אפילו לא יודעת למה
ונרדמתי תוך דקות ספורות חושבת שוב פעם על השיחה שלי ושל מתיו ונרדמת עם חיוך גדול
״אשש״ צעקה נשמעה כאשר גוף נחת עליי והעיר אותי מהשינה
התעוררתי למשמע הצעקות וראיתי את קטלין מול העיניים שלי
״ישנונית ישנת המון זמןן השעה שלוש כבר״ אמרה לי קטלין קופצת עליי
״מה??״ שאלתי במהירות
״יש לי רק שעה להתארגן עד שמתיו בא!!״ מילמלתי אך לצערי קטלין שמעה את מה שאמרתי
והחלו השאלות ההזויות שלה
״מה?? דיברתם??? מתיי??? איפה?? איך??״ היא זרקה עליי את כל השאלות האפשריות מבלי לתת לי אפשרות לענות
״אולי תסתמי ואני אספר לך?!״ ציחקקתי
״בסדר בסדר״ אמרה קטלין
״אבל קודם כל אני חייבת כדור לכאבי ראש הנוראיים שיש לי, ותעשי לי טובה קט אל תספרי לי מה עשיתי אתמול..״ מילמלתי לה בשקט
״בסדר, רגע את זוכרת שאת ודיימן יחד?״ שאלה קטלין
״את לא באמת שאלת את זה״ צחקתי
״זה אומר שאת זוכרת?״ צחקה קטלין
הננתי וירדנו למטה
לקחתי כדור ושתתי מים במהירות
״מה את עושה פה בכלל?״
״נפגשתי עם זאק כדי להמשיך את העבודה..״ אמרה קטלין מחפשת משהו לאכול
״מה??? ואת זה לא סיפרת לי?!״ צעקתי לעברה
״רציתי אבל לא היה לי זמן, נו תעני לי״ אמרה קטלין מעבירה נושא
״על מה בדיוק?״ שאלתי משחקת את עצמי תמימה
״מתיו״ אמרה קטלין וחייכה אליי חיוך ממזרי
״... וזהו אמרתי לו שימצא לבד את הכתובת ויבוא״ אמרתי לקטלין מסיימת לספר את השיחה הארוכה שלנו
״הבעיה שהוא לא יודע איפה אני גרה לא סיפרתי לו״ אמרתי
״כן אני יודעת״ אמרה קטלין נוגסת בתפוח שהונח על הסלסלה הגדולה שיש לנו
״לא הוא באמת לא יוד.. רגע מה?! מה את יודעת?!״ אמרתי מבינה שקטלין יודעת משהו ולא מספרת לי
היא התחילה לצחוק מחזיקה את הבטן שלה
״מה את צוחקת זה לא מצחיק!!״ אמרתי מתחילה לצחוק
״אז למה את צוחקת?״ שאלה קטלין ממשיכה לצחוק
״כי הצחוק שלך מדבק!!״ אמרתי עוצרת את עצמי מלצחוק
״סתם סתם אני אספר לך״ אמרה קטלין לאט לאט מפסיקה לצחוק
״הוא שלח לי הודעה אתמול איפה את גרה שאלתי למה הוא צריך והוא סיפר את מה שאת סיפרת אז פשוט נתתי לו את הכתובת שלך״ המשיכה קטלין עוצרת את הצחוק שלה
״מה השעה״ שאלתי בשקט
״שלוש וחצי״ אמרה קטלין
״מה???״ אמרתי
״הוא בא עוד כמה דקות!!״ צעקתי
ומרוב הלחץ רצתי לעבר החדר שלי משאירה את קטלין צוחקת על הריצפה ומחזיקה בבטן שלה
הצחוק התמעט והיא התקדמה לכיווני לעזור לי לבחור בגד
עליתי לחדר שהיא אחריי
״הנה שימי את החצאית גינס שלך עם בחולצת בטן השחורה שלך״ אמרה קטלין
״אוקיי״ אמרתי בודקת בשעון
״עוד חמש דקות הוא פה״ מילמלתי
״ארבע״ אמרה קטלין והמשיכה לצחוק
״את לא אמורה לעשות עבודה עם אח שלי?!״ אמרתי מתחילה לצחוק
״כן כן אני הולכת בהצלחה חברה״ אמרה קטלין ונעלמה מהחדר שלי שמתי את חצאית הגינס שלי עם חולצת הבטן השחורה שלי ועשיתי קוקו גבוה ציחצחתי מהר שיניים
וצלצול בדלת נשמע
רצתי לפתוח את הדלת
פתחתי את הדלת וראיתי את מתיו
״היי״ גיחך מתיו
״היי״ צחקתי
״אש״ שמעתי את זאק כאשר ירד מהמדרגות
״מי בדלת??״ שאל זאק
״אה סתם מישהו שאני עושה איתו את העבודה״ מילמלתי
״תיכנס״ המשכתי ומתיו נכנס
זאק ירד במדרגות
YOU ARE READING
הצרות שבפנים / סיפור אהבה
Romanceהיא הייתה ילדה שקטה, אחת שלא שמים לב אליה, ביישנית, תמימה וצנועה. היא הייתה קטנה ממנו בשנתיים, שומרת אמונים אשר ממשיכה לאהוב אותו בכל סיטואציה.. הוא היה הבאד בוי של בית הספר, אחד שכולם שמים לב רק אליו. הוא אף פעם לא הסתפק בבחורה אחת. הוא היה עוד...
