הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 23

היי אז קודם כל שתהיה שנה מוצלחת לכולן ושרק תצליחו לא משנה מה!!
רציתי לעלות פרק בבוקר אבל לא הספקתי אז הנה הפרק שכתבתי עכשיו. אני מקווה שתאהבו אותו כי נהנתי לכתוב אותו
מתנה קטנה כדי שתתחילו את השנה בטוב
אוהבתתת 😍

״זה לא כל כך מעניין אותי״ אמרתי בקול פגוע ״אשלי אני באמת מצטער איבדתי השתונות לרגע..״ אמר דיימן מהסס להגיד את המילים..
״לרגע?! דיימן זה לא היה לרגע!! זה היה לכמה דקות שהרגישו לי נצח, לולא מתיו לא היה לך על מה להתנצל, ועכשיו אם לא אכפת לך אני רוצה ללכת״ אמרתי ופניתי ללכת משם אך הוא תפס בידי ולא הרפה ״אני לא רוצה שנחזור להיות יחד, מגיע לך מישהו טוב יותר ממני״ אמר דיימן ״אבל אני מת שתשארי ידידה שלי, אני נשבע אני לא יפגע בך יותר״ אמר דיימן ״אתה פגעת בי יותר מדי. ניצלת אותי בשביל הצרכים המזדיינים שלך ואתה רוצה שאני אסלח לך?!״ שאלתי מרימה עליו אצבע מאשימה ״כי אם כן, אז לא תודה״ אמרתי בשקט והתקדמתי משם ״והפעם אל תעצור אותי״ אמרתי כאשר הסתובבתי אליו בחצי סיבוב והתרחקתי משם. התרחקתי ממנו.
״נוווו מה קרה??״ שאלה פיבי נלהבת
״כלום הוא ביקש סליחה״ חייכתי אליהן ״וסלחת לו? את לא יכולה לסלוח לו אשלי את לא מקשיבה לי זה אסו-״ אמרה קטלין אך עצרתי אותה בזמן ״קטלין אני לא סלחתי לו״ ציחקקתי ״יופיי״ אמרה קטלין מאושרת ״תגידי אנחנו באות אלייך היום?״ שאלה קטלין ״למעשה אני היום אצל פיבי״ אמרתי בחיוך ״מה מי הזמין אותך?״ שאלה קטלין לא מבינה ״לא אני זה בטוח״ ציחקקה פיבי ״אז נשאר רק.........״ אמרה פיבי בחיוך ״מתיו״ אמרו שתיהן יחד חייכתי נבוכה ״יאאאא איזה כיף סופסוף את מפסיקה לשנוא את מתיו ומפסיקה לשפוט אותו״ חייכה קטלין ״כן כן מה שתגידי״ ציחקקתי ״טוב אני נפגשת איתו עוד שעה  אז כדאי שאני אלך להתארגן״ חייכתי אליהן ונפרדתי מהן לשלום ״הגעתי״ אמרתי בקול חזק ״אני פה״ שמעתי את קולו של זאק ״זאקוש״ אמרתי שמחה לשמוע אותו בשבוע האחרון הוא כמעט לא נמצא בבית ״קטנטנה״ חייך אלי זאק ונתן לי חיבוק ״איפה אתה נעלם בשבוע הזה״ ציחקקתי כאשר ישבתי לידו ״עבודה אש, המון אימונים מהכדורסל״ אמר זאק נאנח
״אוי נכון!!! אני אחות חרא איך שכחתי את זה?!״ אמרתי עושה קול בכייני ״המשחק הפותח שלך של השנה בהצלחה קופיף״ אמרתי נותנת לו חיבוק דוב ״מישהי פה במצב רוח טוב״ גיחך זאק ״אתה סתם״ אמרתי משקרת למרות שהייתי שמחה לפגישה שעוד מעט תהיה לי עם מתיו. אבל למה אני שמחה? למה חיכיתי לפגישה הזאת? למה מתיו כל כך מבלבל אותי ״הי זאקוש מה השעה?״ שאלתי ״אממ רבע לשלוש״ חייך זאק ״אוי שיט יש לי רק 30 דקות להתארגן, ביי זאקוש״ אמרתי נושקת ללחי שלו ״הבנתי למה את מאושרת״ חייך זאק ״נו בוא נשמע את הגאון..״ אמרתי מצחקקת ״מישהו חדש״ אמר זאק וישר הסמקתי ״אמ.. לא. אולי. טוב ביי״ אמרתי ״נו רגע לפחות תגידי לי מי המאושר״ חייך אלי זאק ״זה סתם ידיד טוב שלי מהשיכבה שלך״ אמרתי בחיוך ״מה שמו?״ חייך אלי זאק ״מתיו״ אמרתי בשקט ״מתיו״ חזר זאק על השם של מתיו בקול קר ״למה אתה כל כך שונא אותו״ שאלתי בשקט ״תשאלי את חבר שלך מתיו״ אמר זאק בקול כועס והסתובב חזרה למחשב שלו , ״אני באמת אשאל את חבר שלי״ אמרתי בהתגרות בו ויצאתי מהחדר במהירות הלכתי לעבר הארון שלי מחפשת משהו ללבוש לבשתי טייץ שחור וחולצת בטן כחולה עם כוכבים עליה שמתי את האלוסטאר הכחול שלי שתאם לחולצה שלי השארתי את השיער הסבוך והמתולתל כי לא היה לי זמן התאפרתי מעט והתקדמתי לעבר הבית של מתיו ופיבי ודפקתי בדלת לקח כמה דקות עד שהדלת נפתחה ומולי עמד מתיו ״היי אש״ חייך אלי מתיו