פרק 44 ואחרון

10.8K 368 109
                                    

מנקודת מבט אשלי:
״בעצם, אני לא מצטער על זה, אני רק רוצה להזכיר לך מה אנחנו היינו, רק רוצה להזכיר לך כמה אני אוהב אותך״ אמר מפר את השקט ונכנס חזרה לבית. מה קרה פה הרגע.. זאת הייתה הנשיקה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים, מלאה בכל כך הרבה רגשות, אהבה שמחה אושר ואפילו אכזבה התגעגעתי אליו התגעגעתי לחום גוף שלו אני אוהבת אותו יותר מדי וזה לא טוב בשבילי. זה ממש לא טוב בשבילי כי אני פשוט לא אפסיק להיפגע. נפגעתי ממנו. בחיי שנפגעתי ממנו ונפגעתי ממנו בלי הפסקה. אני לא מסוגלת להיפגע שוב ושוב ושוב הספיק לי פעם אחת שגרמה לי לשבת לבד בבית ולבכות. לבכות עליו לבכות עליי ולבכות על כמה שלא מצליח בינינו. למה הוא עושה את השטויות האלה אם הוא לא באמת מתכוון לעשות משהו עם זה. הלכתי למיטה שלי נכנסת אלי במחשבה מחרידה על זה שמחר אראה אותו מנשק בת אחרת ובידיעה שבגדתי כרגע בג׳ייקוב.

מנקודת מבט מתיו:
״קום כבר עצלן״ אמר לי זאק מנסה להעיר אותי, ״כוסאמק אני עייף״ נהמתי לעברו ״נו קום אידיוט השעה 1 בצהריים״ אמר לי זאק, גם כשרציתי לקום נזכרתי באירועיי אמש בנשיקה המדהימה שלי שהייתה לי עם אשלי. יופי עכשיו אני נשמע כמו כוסית. רק המחשבה על זה שהלכתי והיא לא עצרה אותי ואמרה שאנחנו צריכים לחזור שברה אותי וגרמה לי עוד יותר להישאר במיטה שלי. אני חייב לעשות משהו לאהוב מישהי אחרת או לקבל זיון טוב שישכח לי אותה מהראש אפילו לקצת זמן, העיקר שהראש שלי יהיה שקט ממנה.
״כוסאמק ערס אם אתה לא תיתן לי לישון אני אסרס אותך ככה שאתה בחיים אבל בחיים לא תוכל לזיין יותר את קטלין״ אמרתי בעצבים וזאק רק צחק ״משהו מצחיק?״ שאלתי בעצבים ״אתה נשמע כאילו אחותי זרקה אותך שוב פעם״ אמר זאק צוחק ״משהו כזה״ מילמלתי לעצמי אבל ברור שזאק ישמע הכל ״מה קרה אחי?״ שאל זאק וארשת פניו התרצנה לרגע ״שום דבר״ אמרתי עדיין בנימנום ״נו מאט״ אמר לי זאק מנסה לשכנע אותי לספר לו,
״לעזאזל איתך זאק המקום היחידי שאני יכול לשכוח את אשלי זה מתי שאני ישן ואתה פשוט מעיר אותי?!״ שאלתי בעצבים ״וואו מה קרה כבר?״ שאל זאק, הוא לא רגיל לראות אותי ככה, כזה שנשבר בקלות שבת אחת יכולה לעשות לי מה שאף אחד לא יכול לעשות לי. לשבור לי את הלב אני מתכוון. ״נישקתי אותה..״ אמרתי בשקט ״אתה מה?!״ שאל זאק וארשת פניו הפכה למפותעת ״כוסאמק ערס נישקתי אותה טוב?!״ אמרתי כמעט בצעקה ״מתי הספקת לעזאזל״ אמר זאק ״אתמול בלילה, שנינו לא נרדמנו, ראיתי שהיא בוכה ולעזאזל זה פשוט קרה״ אמרתי מתיישב על המיטה וקובר את ראשי בין ידיי ״אז מה אתה עושה פה אידיוט??״ שאל זאק
״מנסה לישון״ אמרתי נשכב שוב ״מה לישון, לך אליה תשיג אותה שוב״ אמר זאק כבר מתייאש ממני ״אין לי מה, אמרתי לה שאני לא מצטער על הנשיקה והלכתי היא לא עשתה כלום ולא באה אחריי״ אמרתי בשקט ״אה יופי כי זה אומר שהיא לא אוהבת אותך כבר? ברור מה״ אמר זאק בציניות ״כן״ אמרתי בפשטות ״מתיו בחיי אתה ילד דפוק״ אמר זאק בשקט ״אני יודע״ אמרתי ״אבל זה לא אומר שעכשיו אני יכול לבוא אחריה, היא לא רוצה אותי כבר. היא אוהבת את ג׳ייקוב ולא אותי. זה עבר לה. עכשיו תורי לעשות הכל כדי לעבור הלאה.״ אמרתי וזאק רק הוריד את הראש ויצא מהחדר יודע שזה מיותר לנסות לשכנע אותי בגלל שמאז שהיינו חברים טובים הוא אף פעם אבל אף פעם לא הצליח לדכנע אותי לעשות משהו. הוא כבר התייאש. מתישהו כולם מתייאשים. חוץ מאשלי כמובן שלה אני מקשיב כמו עיוור.. או חירש.. זה לא חשוב עכשיו והנה שוב המחשבות שלי חוזרות אליה לעזאזל איתך אשלי.

הצרות שבפנים / סיפור אהבהWhere stories live. Discover now