פרק 43

7.2K 349 107
                                    

**ממליצה לשים את השיר just the way you are מתי שיהיה כתוב**

מנקודת מבט מתיו:
״אוקיי ומה אני אמורה לעשות עם המידע הזה?״ שאלה אשלי והסתכלה עליי במבט רצחני, מאותה השיחה שלנו היום בבוקר היא מביאה לי מבטים ממש רצחנים, ביקשתי סליחה כי יצאתי אידיוט, למה היא כל כך שונאת אותי ״מישהי פה עצבנית״ זאק אמר מנסה לעשות את האווירה קלילה יותר ״מישהי פה עצבנית כי אף אחד מכם לא טורח לעזור לה להכין את האוכל הזה״ אמרה אשלי מסתכלת על זאק ״אוקיי אוקיי אני אבוא״ אמר זאק ״מקווה מאד בשבילך״ אמרה אשלי והלכה לעבר המטבח להכין אוכל ״מסכנה איך אתה תמיד משאיר אותה לבד עם האוכל הזה״ אמרתי אחרי שהבנתי שזאק לא הולך לעזור לה היום ״היא בסוף תמיד מכינה את האוכל לבד, לך לעזור לה אתה״ אמר זאק מסתכל עליי במבט מזמין ״אוי תפסיק להיות זונה ממין זכר״ אמרתי מיואש ״חחחחח מה אכפת לך תהיו לבד אולי היא תפסיק להתעצבן עלייך לשם שינוי״ ספק אמר ספק שאל. ״בטח רק אש״ אמרתי והתקדמתי לעבר המטבח ״תודה שטרחת להגיע זאק״ אמרה אשלי כאשר שמעה את הצעדים מתקרבים ״אני לא זאק״ אמר מתיו ״באמת? לרגע חשבתי שאתה כן״ אמרה אשלי בסרקסטיות ״מישהי קשה היום״ אמרתי ״מעניין למה״ אמרה אשלי בטון הסרקסטי שלה ״ביום שאני אבין מאיפה כל השנאה הזאת כלפיי אני אשמח״ אמרתי מיואש ״אז אתה לא תהיה שמח כנראה אף פעם״ אמרה אשלי מנסה לקטול. בחיי פעם ראשונה שהיא כל כך כועסת עליי  ״אש מה יש לך ממני?״ שאלתי בשקט ״הכל. מתיו. הכל אני מנסה לשכוח ממך זה דיי קשה שאתה נמצא לי מול הפנים.״ אמרה אשלי ״אז אולי נחזור? נחזור וזהו״ אמרתי ״חחחחח כן מתיו? ואז עוד יומיים תגיד לי שוב שאתה לא טוב בשבילי? ואז שוב אותו התהליך המזדיין הזה של לשכב במיטה שלי ולבכות. פשוט לבכות. מעדיפה לשכוח ממך לעבור הלאה ולהרגיש טוב יותר עם עצמי״ אמרה אשלי ״זאק אתה מוזמן לבוא לאכול״ אמרה אשלי מבלי שנתנה לי הזדמנות לענות לה וזאק בא ״אם לא אכפת לכם אני אלך לחדר״ אמרה אשלי מבלי לאכול את מה שהיה לה בצלחת.

מנקודת מבט אשלי:
״היי אש לא סיימת את האוכל״ אמר לי זאק ״אין לי תיאבון כבר״ אמרתי והסתכלתי במבט כואב אל עבר מתיו והוא הוריד את ראשו, מה הקטע שלו שהוא פתאום משום מקום הציע לי שנחזור?? חשבתי שהוא לא טוב בשבילי למה לעשות לי את המוות למה למה למה?? אני שונאת אותו שונאת את איך שהוא גורם לי להרגיש שונאת את הפרפרים בבטן שמפרפרים לי בבטן רק ברגע שהוא מחייך אליי ובעיקר שונאת את עצמי על זה שאני לא מפסיקה לאהוב אותו ״היי אש״ אמר זאק ״כן?״ עניתי לפני שעליתי לחדר שלי ״באים אליי כמה חברים היום, בטוחה שלא בא לך לישון אצל חברה?״ שאל זאק ״לא, אני מזמינה את איימי״ אמרתי והסתכלתי על מתיו
״איימי?״ שאל מתיו ״כן איימי, מסתבר שאנחנו ממש דומות״ אמרתי  מסתכלת שוב לכיוון של מתיו ״ספרי לי על זה״ מילמל מתיו
״כן שתינו נפגענו מאותם האנשים״ המשכתי לנסות לקטול ״שתיכן סרקסטיות שחבל על הזמן״ אמר מתיו
״שתינו היינו עם שמוק גמור״ צעקתי עליו ״באמת? כי לא חשבתי לרגע שדיימן שמוק״ אמר בסרקסטיות, המון סרקסטיות יש בינינו היום ״אחמ אחמ״ השתעל זאק מנסה לעצור את הריב השטותי הזה ״1-1 גרין״ אמר מתיו קורץ לי, כאילו רק עכשיו הכרנו, באמת הגענו לנקודת ההתחלה שלנו שוב ״2-1 סמית״ אמרתי קורצת לו הוא רק חייך אליי, חייכתי אליו חזרה, רגע למה אני מחייכת אליו למה אני עושה את השטות הזאת, אסור שהוא ידע שאני משתפת במשחק המזדיין הזה שלו, תעצרי את החיוך, נו אשלי את מסוגלת, ״כמו בימים הטובים גרין״ אמר, אשלי אל תחייכי אליו. אויש לעזאזל שפתיים בוגדניות מילמלתי לעצמי, עליתי למעלה מבלי התראה מוקדמת ונשכבתי על המיטה שלי, איפה קטלין ואיימי וכל הבנות שצריך אותה. אני הולכת לעשות מסיבת פיג'מות היום.

הצרות שבפנים / סיפור אהבהWhere stories live. Discover now