הצרות שבפנים / סיפור אהבה

פרק 17

זה יצא פרק כלכך משעממם אז אני מתנצלת מראש זה פשוט חשוב למהלך הסיפור
אוהבת אתכן 😍

מנקודת מבט מתיו:
הייתי כל כך כועס ורציתי להרוג מישהו
היא אמרה את המשפטים האלה כאילו ניסתה לפגוע וזה רק הבהיר לי ברמות שהיא צודקת, כל מילה שלה כל מה שהיא אמרה, היה נכון
״אני שונא אותך אשלי גרין״ צעקתי לעברה כאשר אני שם את ידיי בין גופה
״גם אני שונאת אותך מתיו סמית״ אמרה אשלי בצעקה
ובשנייה שאמרה את זה שפתיי התנגשו בשלה כל כך כעסתי עליה ולכן הנשיקה הפכה ללהוטת יותר כאילו היינו צריכים את הנשיקה הזאת ממזמן לא אהבנו אחד את השניה למעשה הייתה ביננו שינאה לא מוסברת ולכן הנשיקה הייתה פראירית מהרגיל נשכחתי את שפתיה התחתונות והיא הוציאה אנחה קלה מהפה שלה סחבתי אותה לעבר המיטה כאשר רגליה מלופפות סביב גופי הנחתי אותה על המיטה והמשכתי את הנשיקה שהפכה ללהוטת יותר ויותר באתי להוריד את חולצתה מגופה והיא לא התנגדה כאילו רצתה את זה ורק אז נזכרתי שהחבר הכי טוב שלי רוצה אותה
נזכרתי שאני לא יכול להפוך אותה לעוד אחת מהסקס המזדמן שלי כי היא לא כזאת. היא יותר מזה.
ואני לא אחד של קשר לטווח ארוך אני אפגע בה וזה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות במיוחד לאשלי גרין
הורדתי את חולצתה למצבה הרגיל ויצאתי מהדלת בסערה
״סעמק״ מילמלתי כאשר  ירדתי במורד המדרגות ובאתי לצאת
ראיתי את זאק נוקב בי מבט
״מה?״ אמרתי באדישות רציתי רק לעוף משם
״אני מקווה מאד שלא פגעת בה״ צעק לעברי זאק
״לך זדיין זאק״ אמרתי בשקט וטרקתי את הדלת
הלכתי לעבר הבית שלי
ממלמל לעצמי רק את כל הקללות האפשריות
״אני שונא את עצמי״ מילמלתי בשקט
הגעתי לבית ועליתי לחדר שלי כאשר נכנסתי אל תוך החדר שלי וטרקתי את הדלת דפיקה בדלת נשמעה
״מה?!״ צעקתי
״מת׳״ שמעתי את קולה הזהיר של פיבי כאשר פתחה את הדלת של החדר שלי
והנמכתי את קולי
״מה יש פיב?״ שאלתי
״אני.. אני צריכה ללכת, יש סיכוי שאתה מחזיר את סם מחברה שלה?״ שאלה פיבי מהדלת
נשמתי עמוק
״בסדר..״ מילמלתי
״תודה אני חייבת לך!!״ אמרה פיבי ובאה ללכת אך עצרה את עצמה
״הכל בסדר?״ מילמלה פיבי
״כן..״ אמרתי בשקט
״טוב״ חייכה אלי והלכה מחדרי
התארגנתי טיפה והלכתי לקחת את סם
הגעתי לביתה של קרול החברה הכי טובה שלה שהיה בית מהבית של זאק ואשלי
דפקתי בדלת ואמא של קרול פתחה לי את הדלת
״באת לקחת את סם?״ שאלה אימה של קרול ששמה היה מריה
היננתי וחייכתי את החיוך "הכובש" שלי
״אני אקרא לה״ חייכה אלי מריה
״סמנתה, אחיך בא לקחת אותך״ צעקה מריה
״מתיו??״ צעקה סם וקפצה מהמדרגות ברגליה הזהירות
היא רצה אלי ונתנה לי חיבוק דב ארוך מאד היא בת 9 והיא מדהימה אני חולה עליה
היא ילדה יפה ונבונה כלכך שיערה היה ארוך בצבע חום והיה לה פוני בובה עינייה היו דומות טיפה לעיניים שלי כחולות בהוקות
והיא הייתה קטנטנה ברמות,
״יפההה שליי״  חייכתי אליה ונתתי לה נשיקה ארוכה בלחי,
כן אני ילד חרא בבית ספר ואני סטוציונר מניאק
אבל שזה מגיע לאחיות  הקטנות שלי ולאמא שלי אני המתיו האמיתי, ובדיוק כמו שאשלי אמרה בבית ספר אני מנסה להיות מי שאני לא אבל בבית אני המתיו האמיתי
״אני כועסת עלייך״ אמרה בשילוב ידיים כאשר הורדתי אותה מידי
״למה, קטנטונת?״ שאלתי
״כי אנחנו בקושי מתראים, אתה כל הזמן עם החברים שלך ואתה לא מתייחס אלי בכלל״ אמרה סם בקול זהיר ופגוע מעט
אפילו אותה אני מאכזב
״אני מצטער קטנה, זה לא יקרה יותר״ חייכתי אליה
״גלידה תשפר את המצב שלך?״ שאלתי
״מאד״ חייכה אלי סם
״אז בואי נלך לקנות לך״ חייכתי אליה
״ישששש״ אמרה סם
לקחתי אותה על ידיי והלכנו לעבר הגלידרייה האהובה עליה
״מה תרצי?״ שאל מוכר הגלידה
״אמממ מסטיק ושוקולד!!״ אמרה סם נלהבת קנינו לה וחזרנו לבית
״איפה הייתם?!״ צעקה אמא שלי כאשר נכנסנו לבית
״מתיו הלך לקנות לי גלידה״ חייכה סם
״דאגתי״ אמרה אמא שלי בקול לחוץ
״אמא הכל בסדר, לא ראיתי שהתקשרת אני יכול לדאוג לעצמי ובטח שאני יכול לדאוג לסם״ חייכתי אליה
היא חייכה אלי חזרה אך נראתה דואגת במיוחד
״סמי?״ אמרתי בשקט ״מה?״ היא אמרה
״אולי תעלי לחדר ותחליפי בגדים בינתיים אני אכין לך משהו לאכול״ הצעתי אליה היא היננה
״אני רוצה חביתה״ צעקה סם מהחדר שלה
״בסדר״ אמרתי והלכתי לעבר המטבח להכין לה את מה שרצתה
״אמא?״ אמרתי בשקט ״מה יש?״ שאלתי
״סתם אני חושבת״ מילמלה אמא שלי, ״ תביא לי אני אכין לה חביתה״ חייכה אלי אמא
״מה הבעיה בזה שאני אכין לה?״ שאלתי ״פעם אחרונה שאתה הכנת חביתה שרפת חצי מטבח״ חייכה אלי אמא אך פרצופה נשאר דואג
״אם את מתעקשת״ אמרתי בשקט
היא סיימה להכין את החביתה תוך כמה דקות וקראה לסם לאכול סם רצה לעבר המטבח והחלה לאכול את החביתה
״אמא מה יש?״ שאלתי בשקט
״לא ליד סם..״ החזירה אמא שלי משכתי אותה מהמטבח לעבר הסלון
״זה שוב אבא..״ אמרה אמא במילמול ״אל תקראי לו אבא, הוא מזמן לא אבא שלי״ אמרתי בשקט
״מה יש?״ שאלתי
״החברה שלו, אמרה שהוא חזר לאלכוהול היא צריכה כסף לשיקום שלו, ואין לי מספיק אני כבר לא יודעת מה לעשות״ אמרה אמא שלי מתחילה לבכות משכתי אותה לחיבוק ארוך
״אני.. אני אמצא משהו״ אמרתי בשקט
״לא בבקשה לא, אל תחזור לעיסוקים הקודמים שלך״ אמרה אמא שלי עם דמעות בעיניים
וזה הזכיר לי זיכרון נשכח

**פלשבאק**
״סעמק״ מילמלתי ״מה יש״ שאל דיימן
״האבא המזדיין שלי שוב התחיל עם האלכוהל אני צריך שוב כסף״
״רוצה להתקשר לסיימון?״ שאל דיימן בשקט
״אנחנו חייבים״ מילמלתי
התקשרנו לסיימן ותוך דקות ספורות הוא הגיע למחבוא שלנו
״אני צריך עוד כסף״ אמרתי בשקט
״חשבתי שהפסקת לעסוק בהבאת סמים״ אמר סיימון מתחכם
״סעמק סיימן על תזיין בשכל עבודה אחרונה שאני עושה בשבילך נשבע״ אמרתי צועק
״בסדר, יש מישהו שחייב לנו כסף והוא לא הביא לך ותעשה את מה שאתה צריך לעשות״ אמר סיימון
היננתי ויצאתי לעבר הבן אדם החף מפשע שאני צריך להרוג..
**סוף פלשבאק**

״אני לא יחזור לשם, בסדר?״ אמרתי לאמא שלי בשקט ״אני אלך לעבוד בדוכן גלידה או במסעדה מטופשת ואני אעזור לך להביא לו את הכסף״ אמרתי באמת מתכוון בדברי אותו היום שהרגתי את הבן אדם הזה נשבעתי לעצמי שאין סיכוי אני יחזור למקום הזה גם במצבים הכי חשוכים שלי..
״תודה מתיו״ חייכה אלי אמא שלי ונשקה ללחי שלי
״הכל בשבילך״ אמרתי לה בשקט
היא ניגבה את דמעותיה וטפחה על החזה שלי עם המגבת שהייתה על כתפה ״אז מה להכין לך לאכול?״ שאלה אמא שלי בשקט
״שום דבר״ חייכתי אליה
״מת׳ אתה חייב לאכול״ אמרה אמא שלי בטון האימהי שלה
״אני בסדר באמת״ אמרתי בשקט
״אני לא שוא...״ אמרה אמא שלי אך נקטעה כאשר סם נכנסה לסלון
״מתיו?״ שאלה סם
״כן?״ שאלתי אותה
״אתה יכול לקרוא לי ספר לפני השינה, התגעגעתי לזה״ חייכה אלי סם
היננתי ולקחתי אותה לחדר מקריא לה את הסיפור שלה והיא נרדמה תוך דקות ספורות עליתי לחדרי ואז נזכרתי באשלי ובמה שקרה היא לא תפסיק לרדוף אותי..
אשלי גרין את הבעיה שלי

מנקודת מבט אשלי:
הוא יצא מהדלת בסערה לא מוסברת והייתי בשוק דמעות החלו לזלוג גם בגלל שהלך בסערה אבל בעיקר בגלל שנזכרתי שבגדתי בדיימן ורק על זה אני שונאת את עצמי
״אש??״ צעקה לעברי קטלין כאשר נכנסה בדלת שלי
״מה קרה??״ אמרה שראתה שבכיתי
לא עניתי לה. שתקתי.
״מה קרה?״ שאלה שוב
״בגדתי בדיימן. עוד שנייה עשיתי עם מתיו סקס והוא פשוט יצא בסערה מבלי אפילו להסביר למה .״ אמרתי במילמול והרשתי לעצמי לבכות אל תוך הזרעות של קטלין